בידספיריט | חוברות נדירות בנושא השמיטה

חוברות נדירות בנושא השמיטה - א. קונטרס הלכות שביעית, רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי. ירושלים, תר”ע. קוטרס זה יצא לאור בשנת השמיטה תר”ע. החוברת, העוסקת בהלכות שמיטה, נכתבה בהתייעצות עם רבי שמואל סלנט, שנפטר תוך כדי כתיבתה, ונוספו לה הערות מפי הרידב”ז, רבי חיים ברלין, הרב דיסקין והרב קוק. הרווחים ממכירת החוברת הוקדשו לבית התבשיל של ישיבת 'עץ חיים', כשנתיים לאחר העברת הישיבה לרחוב יפו. בין השאר דיון מעניין של רבי שמואל סלנט והרב קוק לגבי תפוחי זהב, אם יש להם דין של אתרוג. רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי (תרל”ב-תשט”ו) היה ראש ומנהל ישיבת 'עץ חיים'. ישיבה זו נוסדה בקיץ תר”א ע”י רבי שמואל סלנט בעיר העתיקה בירושלים, ובשנת תרס”ח הרב טוקצינסקי קנה עבורה אדמות ברחוב יפו. נוסף על ניהול הישיבה, הרב היה מעורב בהקמת השכונות עץ חיים, שערי חסד ושכונות נוספות באיזור, וכן הגרעין המרכזי של החנויות במחנה יהודה. היה חובב ציון מובהק וכן היה מראשי המביאים את מרן הרב קוק לכהן פאר כרבה של ירושלים ת”ו. הרב עסק בחיבורים הקשורים לארץ ישראל, התפרסם בעקבות 'לוח ארץ ישראל' אשר יצא מדי שנה בשנה מאז שנת תרס”ה וכלל מנהגים של האשכנזים הפרושים בארץ ישראל. בנוסף הוציא הרב את 'גשר החיים' על הלכות אבלות, 'ספר ארץ ישראל' על מצוות התלויות בארץ, 'עיר הקודש והמקדש' על הלכות ירושלים והמקדש, וספרים נוספים. כח עמ'. מצב: טוב. ב. קונטרס בדין השמיטה, רבי אריה לייב רשקעס. ירושלים, תר”ע . נדיר. קונטרס זה יצא לאור גם הוא בשנת תר”ע, שנת השמיטה השלישית לאחר פולמוס השמיטה הראשון. בשמיטה זו נתעורר שוב הפולמוס. ערב השמיטה פרסם מרן הגראי”ה קוק את דעתו התומכת בהיתר של קודמיו למכירת האדמות לגוי. את תמצית המשא ומתן ההלכתי פרסם אז בספר 'שבת הארץ'. כנגד היתר זה יצא הגאון הרידב”ז. הספר עוסק בדעות השונות כיצד נוהגת השמיטה בזמן הזה, ומבקש לשאת במשא ומתן ”כיצד צריכים לעשות לתועלת איכרי אחינו בעלי המושבות”. בנוסף לדיון הלכתי בדבר השמיטה ישנם מכתבים שונים של רבנים העונים לשאלות ששלחו אליהם אנשי המושבות והחקלאים בנוגע להלכות שמיטה. המחבר דן בעניין היתר המכירה ומציע פתרון של השכרת השדה במקום מכירתו כי ”הייתכן שיהיה מי שמבטל קדושת ארץ ישראל ייחשב ממחזיקי היישוב?!” ופוסק ש”טוב יותר להשכירה להעכו”ם ולא יהיה להישראל שום מגע ומשא בשדה” מאשר למכור לנוכרי. הקונטרס חובר ע”י רבי אריה לייב ראשקס (תקצ”ח-תרע”ד), מגדולי רבני וילנא וירושלים ובעל ספר 'ראב”ן - אבן לשם בדביר'. לאחר עלייתו לירושלים ניהל את כולל 'פרי יצחק' הקשור לישיבת 'עץ חיים' בבית הכנסת 'החורבה'. החוברת יצאה לאור בעריכתו של הרב אריה ליב גורדון (תר”ח-תרע”ג), עסקן, סופר ומורה בירושלים. הוסמך לרבנות ע”י הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. עסק גם במדע. נמנה עם מייסדי אגודת 'אוהבי ציון'. עלה ארצה בשנת תרנ”א, ושימש כמורה בכמה בתי ספר. משבא לירושלים תרם רבות בזירה הציבורית לצדו של הגראי”ה קוק. הוציא לאור ספרי דקדוק וכן את ספרו המפורסם 'אוצר התפילות'. סז עמ'. מצב: טוב. ג. קונטרס ונצדק קודש - כלפי המקטרגים על היתר השמיטה, הרב אהרן יצחק זסלנסקי. תש”ה. המחבר מצדד בהיתר המכירה. בסוף הספר רשימת הרבנים שסמכו את ידם על היתר המכירה: הגאון רבי נפתלי הירץ גאב”ד יפו, הגרי”ל דיסקין, הגר”ש סלנט, הגרי”ש אלישר, האדר”ת, הגרא”י קוק, רבי יצחק אלחנן מקובנה, רבי יהושע מקוטנא, רבי מרדכי רבינוביץ מבויסק, רבי שמואל מוהילבר, רבי שמואל זנוויל קלפפיש מוורשא, רבי יהושע לנג מסטוביסק. הרב אהרן יצחק זסלנסקי (תרמ”ו-תשל”ז) נולד בליטא ועלה לירושלים. תלמיד חכם ואיש ציבור. מזכיר ברבנות הראשית ובמועצה הדתית בירושלים. ערך ספרים רבים ואת הירחון התורני 'שערי ציון'. היה ממעריציו של הרב קוק, ובשנת תש”ד הוציא לאור את 'ניצוצי אורות' על תורתו. היה מעורב מאוד בפולמוסים בדבר השמיטה, וחוברת זו היא הראשונה מבין כמה ספרים שהוציא בנושא. בראשית ימי המדינה כיהן כמנהל מדור השמיטה ברבנות הראשית. מצב: טוב מאוד-מצוין.