בידספיריט | 12 חוברות בענייני השעה שנכתבו

12 חוברות בענייני השעה שנכתבו בידי אישים ומנהגים ציוניים, מהרוויזיוניסטים ועד חברי 'ברית שלום' - כל החוברות נדירות ומלאות תוכן מעניין. א. שמע ישראל. איתמר בן אב”י. כותרת משנה: ”הכתל כתלנו, הכתל אחד”. על הכריכה צילום של הכותל המערבי מאת הצלם יוסף שוייג. הכותב סוקר את קורות הכותל תחת שלטון התורכים והבריטים. הוא מספר על האיסור להעמיד ספסלים בחצר הכותל ועל העוולות מצד הנציב העליון. ב. מה רוצים הציונים הרביזיוניסטים. זאב ז'בוטינסקי. ירושלים, תרפ”ו. החוברת תורגמה מגרמנית ע”י א. בן זאב, והיא כוללת הגדרה של מטרת הציונות: ”יצירת רוב עברי בארץ ישראל משני עברי הירדן”. מטרה זו, לפי ז'בוטינסקי, היא תנאי מוקדם לפתרון מצוקת היהודים בעולם, שהיא המטרה הכוללת. בשנה זו ביקר ז'בוטינסקי בארץ ישראל, ובירושלים, בחיפה ובתל אביב התמלאו האולמות באנשים שבאו לשמוע את דבריו. ג. לאן?. ד”ר יעקב נורמן. תל אביב, תרפ”ט. נורמן בוחן את הרעיון הסוציאליסטי, מלחמת המעמדות ומצבה של האינטליגנציה היהודית. ד. לחשבון הנפש של הגולה. שלמה גינצברג. הוצאה מיוחדת מתוך 'התקופה', כרך כו-כז. ירושלים, תרפ”ט. המחבר מעיר כי מערכת 'התקופה' השמיטה או שינתה מילים יסודיות. שלמה גינוסר-גינצברג, בנו של אחד העם, היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי. כתב מאמרים רבים בעיתונות והיה מחברי הוועדה המקימה של האוניברסיטה העברית. החוברת היא מאמר שהתפרסם ב'התקופה', רבעון ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, בוורשה, בברלין, בניו יורק ובתל אביב משנת תרע”ח עד שנת תש”י. במאמר קובע גינצברג כי ”כדי שהיהדות תתקיים, זקוקה היא לארץ ישראל ולגולה גם יחד”. ה. לפני שנתיים – והיום. עקיבא ארנסט סימון. ירושלים, תרצ”ט (חצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה). הדפסה מיוחדת מתוך קובץ בשם: 'על פרשת דרכינו: מאסף לבעיות המדיניות הציונית והשיתוף היהודי-ערבי' שפרסמו חברי 'ברית שלום'. שם החוברת הוא פרפרזה על מאמרו של אחד העם, 'על פרשת דרכים'. חברי 'ברית שלום' שאפו להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל. ו. תכניות ונאומים. חיים מרגלית קלווריסקי. גם חוברת זו היא הדפסה מיוחדת מתוך הקובץ 'על פרשת דרכינו: מאסף לבעיות המדיניות הציונית והשיתוף היהודי-ערבי'. האגרונום קלווריסקי היה אחד מחברי 'ברית שלום'. ז. תפקידה של ארץ ישראל בפתרון הבעיה היהודית. חיים ויצמן. המאמר התפרסם באפריל 1942, בשעה שמחצית מיהודי העולם היו נתונים תחת הכיבוש הנאצי בתהליך השמדה מואץ. ויצמן, שעמד אז בראש ההסתדרות הציונית, שרטט במאמר את התקופה שלאחר המלחמה. ח. קובץ ברכות ליום הולדתו השמונים של השופט לואיס ברנדייס. ארץ ישראל, תרצ”ז. בין המברכים: הנרייטה סולד, מנחם אוסישקין וזלמן רובשוב. ברנדייס היה שופט בבית המשפט העליון בארצות הברית, וציוני נלהב. ט. צביוננו הלאומי. א. ח. בן נחום. הוצאת הסתדרות אזרחים ארצישראלים בארץ ישראל. י. בשעה זו. הוצאת הקרן הקיימת לישראל. החוברת היא תגובה לחוק הקרקעות שפרסמה בריטניה ב-1940. יא. לתולדות. אליהו מונצ'יק. חוברת הסוקרת את תולדות 'צעירי ציון', 'הפועל הצעיר', 'החלוץ' וההסתדרות. אליהו מונצ'יק, מזכירו של עיתון 'הפועל הצעיר' ומנהלו האדמיניסטרטיבי. ב-1924 יסד את חברת 'הסנה' ושימש כמנהלה עד 1937. פרסם מאמרים רבים ב'הפועל הצעיר', ב'הארץ', ב'מסחר ותעשייה' וב'מומנט'. יב. במחנות. הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, 1942. בחוברת מובאים דברי העובדים במחנות שהקים הצבא הבריטי בארץ ישראל במלחמת העולם השנייה.