בידספיריט | רפי לביא

רפי לביא - 1985 צבעי מים על נייר, 70×50 ס״מ, חתום ומתוארך 1985. עבודה עדינה ומינימליסטית, הבנויה מקווים חופשיים בגוון צהוב בהיר על רקע הנייר הלבן. דימוי הכד מופיע כאן בצורה כמעט מופשטת – הקווים אינם מתארים את הכלי באופן ריאליסטי אלא מצמצמים אותו לסימן, לתנועה ולחלל. *הכד הוא מוטיב חשוב וחוזר ביצירתו של רפי לביא. דימויי כד מופיעים אצלו כבר מתחילת שנות ה־70, ונעשו בולטים במיוחד במהלך שנות ה־80 וה־90 – כך שהעבודה משנת 1985 נמצאת בלב התקופה שבה עסק במוטיב זה. ב־1991 אף הקדיש לביא תערוכה בשם “ראשים וכדים” בגלריה גבעון. לביא התייחס לכד לא רק ככלי אלא גם כדימוי של גוף ואישה; בפרשנותה של האוצרת שרית שפירא הכד נקשר גם לריק, לשפע, לזרימה ולאנרגיה היוצאת מתוכו.  רפי לביא (1937–2007) היה מהאמנים המרכזיים והמשפיעים באמנות הישראלית במחצית השנייה של המאה ה־20. יצירתו שילבה ציור, רישום, כתיבה, קולאז’ ודימויים יומיומיים בשפה חופשית וישירה, והוא היה ממייסדי קבוצת “עשר פלוס” ודמות מרכזית בהתפתחות הגישה שזוהתה בהמשך עם “דלות החומר”. לביא לימד במשך שנים במדרשה לאמנות והשפיע על דורות של אמנים ישראלים. לביא הציג לאורך הקריירה עשרות תערוכות יחיד בישראל ובעולם, בהן במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 2003 נערכה במוזיאון ישראל רטרוספקטיבה מקיפה לעבודתו באוצרותה של שרית שפירא, ולאחר מותו הוצגה יצירתו בביתן הישראלי בביאנלה בוונציה בשנת 2009