7, Raziel St., Jaffa, Israel
Termos de venda
Ver demonstração
At auction number 66, "Israeli and international art, from the beginning of the 20th century to the present day, with an emphasis on original and unique works, will be offered for sale.
List of artists whose works are on sale: Yair Garboz, Natan Pernik, Michal Naaman, Michael Drucks, Yohanan Simon Aviva, Uri Yosel Bergner, Michael Grobman, Yaakov Agam, Amos Kinan, Menashe Kadishman, Beni Efrat, Moshe Kupferman, Pamela Levi, Pinchas Cohen Gan and more And more and good ones at reasonable opening prices and ready for the Israeli and international art market
O leilão terminou
|
LOTE 26:
רפי לביא
mais......
|
|
|
Vendido por: $220
Preço inicial:
$
200
Preço estimado :
$500 - $700
Comissão da leiloeira: 19%
IVA: 18%
Sobre a comissão apenas
|
רפי לביא
ללא כותרת, פסטל ועפרון על נייר, 35x50 ס", חתום ומתוארך 1967, עבודה איכותית. רפי לביא (לוי) בנעוריו למד ניצוח וקומפוזיציה והשתתף בחוג לאמנות של האוניברסיטה העממית בתל אביב. לאחר שיחרורו צייר באזור אכזיב למד אמנות אצל לודויג מוס וקוסו אלול. בשנת 1960 הציג תערוכת יחיד ראשונה ב"גלריה רינה" בירושלים.
בשנת 1965 הקים לביא את קבוצת "10+", שהיוותה אלטרנטיבה אוונגרדית להגמוניה של קבוצת "אופקים חדשים". בהנהגתו הציגה הקבוצה עשר תערוכות קבוצתיות שביטאו את השפעת האמנות האמריקאית, בייחוד זו של הפופ ארט על האמנים הישראלים. לביא שימש במשך שנים רבות מורה מרכזי במדרשה לאמנות ברמת השרון ואחר כך בבית-ברל. במסגרת זו טיפח לביא קבוצה של אמנים בעלי נטייה לאמנות מושגית. עבודותיו ועבודות תלמידיו שימש את האוצרת שרה ברייטברג-סמל לעיצוב תזת "דלות החומר" שהציגה בשנת 1986. ברייטברג-סמל הציגה את דמותו של לביא כביטוי של ה"צבר" הישראלי האולטימטיבי.
בסוף שנות החמישים יצר את עבודותיו המשמעותיות הראשונות. היו אלה רישומים הקרובים בסגנונם לציורי ילדים. בראשית שנות הששים החל להציג את יצירותיו, שסגנונן מעיד על זיקתו לעבודותיהם של אריה ארוך ואביבה אורי. החל ממחצית שנות השישים של המאה ה-20 הופיע בעבודותיו שימוש בהדבק (קולאז') על גבי לוחות עץ לבוד ("דיקט") ובשימוש בדימויים חזותיים כגון מודעות רחוב, תצלומים ממגזינים ועוד
לביא התנגד רוב ימיו לכל פרשנות איקונולוגית ליצירותיו ודגל בפרשנות מודרניסטית-צורנית. בעבודותיו הדגיש לביא את אופייה הארס-פואטי של יצירת האמנות, על ידי יצירת עימות פורמליסטי בין מרכיבי הקומפוזיציה באופן המבטל כל אשליה של עומק, או על ידי שימוש באמצעים כשימוש בצבע ורוד או בשרבוטים, שנתפשו כערעור על מושג הטעם האמנותי. עם זאת, בסוף ימיו הסכים לכמה פרשנויות בעלות אופי תוכני וספרותי. יצירותיו הוצגו במיטב הגלריות והמוזיאונים בארץ.
