שמואל חרובי

שמואל חרובי
נוף, שמן על בד, 38x29 ס"מ, חתום, עבודה איכותית. שמואל חרובי (1897 – 1965), נולד בשם שמואל בוקסר בעיירה מיכאלובקה שבאוקראינה. הוא גדל במשפחה מסורתית שעודד אותו לצייר, ולכן בין השנים 1910 ל-1913 הוא יצא ללמוד בבבית ספר תיכון לאמנות באודסה. בתחילה רצו הוריו לשלוח אותו ללמוד ציור בפריז, אך לאחר שצפה בתערוכה של "בצלאל" באודסה, ונפגש עם מנהל בצלאל פרופ' בוריס שץ, החליט לעלות אל ארץ ישראל בכדי ללמוד ב"בצלאל". רובי עלה אל ארץ ישראל בשנת 1914, ומייד החל ללמוד בבצלאל. הוא למד כיור פלסטי ורישום פחם. בהמשך למד במחלקה לציור ונוי, וגם התנסה בציור מיניאטורות על שנהב וחרסינה ובריקועי נחושת. באותה תקופה למדה בבצלאל קבוצת תלמידים שבהמשך תשפיע רבות על האמנות הישראלית, כגון מנחם שמי, נחום גוטמן, יוסף לוי ועוד, כשבין מוריהם היו אבל פן, זאב רבן ואהרון שאול שור. אבל פן השפיע על הקבוצה רבות כאשר החדיר בהם את רוח האמנות הצרפתית, והוציא אותם לצייר בטבע, שם התוודעו לאור החזק של השמש הארץ ישראלית.

בשנת 1917, מיד לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל, התנדב חרובי אל שורות הצבא הבריטי, ושרת במסגרת הגדוד העברי (גדוד נהגי הפרדות). עם תום מלחמת העולם הראשונה, חזר ב-1918 אל ירושלים, והתמסר לציור. במשך השנים הוא גר עם אשתו וילדיו בשכונת הבוכרים, מרכז עכיר, טלביה ועוד.

חרובי נמנה על מייסדי אגודת הציירים בארץ ישראל, והשתתף בתערוכת מגדל דוד המפורסמת. שנים 1923 עד 1927 עבד חרובי בשירות חוקר הצמחים אפרים הראובני והכין עשרות ציורים בוטניים לאנציקלופדיה ”אוצר צמחי ארץ ישראל“. בציורים אלו תאר את הצמחים עד לפרטים הקטנים ביותר. האנציקלופדיה לא יצאה בסופו של דבר אל האור, אך סדרת ציורי האקוורל המרהיבים שצייר חרובי, ובה כ-40 לוחות, נשתמרה היטב ברשות משפחת הראובני. חרובי נהג לצייר את נופי ארץ ישראל, צמחיה ופרחיה בליריות ורגישות, מתוך מטרה לשמר ולתעד את נופיה. בעיקר צייר את ירושלים, טבריה, צפת עכו ועתלית, בדרך כלל ללא בני אדם בציוריו. הוא נהג להשתמש בפלטת צבעים הגורמת לנוף להראות כאילו נלקח מתוך חלום, תוך העדפה בולטת לגוונים צהובים-כתומים, במשיכות מכחול עדינות ורגישות. רבים מציוריו של חרובי היו קטנים יחסית, עד כדי מיניאטוריות.

על מטרתו בציוריו אמר חרובי בשנת 1953: "לצייר את ארץ ישראל כפי שדמיינתי אותה מרחוק.( מתוך עסקי אמנות)