7, Raziel St., Jaffa, Israel
Termos de venda
Horas de recolha dos itens
Ver demonstração
At auction number 63, "Israeli and international art, fine Israeli ceramics from the beginning of the 20th century to the present day, with an emphasis on original and unique works.
List of artists whose works are on sale: Michal Naaman, Yusel Bergner, Michael Grobman, Zvi Meyrowitz, Anna Lukashevsky, Yaakov Agam, Amos Keenan, Menashe Kadishman, Amit Kabeesa Yosef Constant, Benny Efrat, Yaakov Dorchin, Moshe Kupferman, Yehezkel Streichman, Pamela Levy, Rafi Lavi, Leopold Krakouer, and more and more and good ones at reasonable opening prices and targeted for the Israeli and international art market
O leilão terminou
|
LOTE 45:
מיכאל ארגוב
mais......
|
|
|
Preço inicial:
$
500
Preço estimado :
$1 000 - $1 500
Comissão da leiloeira: 19%
IVA: 17%
Sobre a comissão apenas
|
מיכאל ארגוב
ללא כותרת, שמן וספריי על בד, 60x73.5 ס"מ, חתום ומתוארך 1978, עבודה איכותית ונדירה, קרע מינורי שכמעט ולא רואים בבד ותיקון צבע סהכ מצב העבודה טוב. מיכאל ארגוב ( 1920 – 1982) היה צייר, צלם ויוצר תבליטי-קיר אמנותיים, ישראלי יליד אוסטריה. ארגוב נולד בווינה שבאוסטריה, בן למשפחת סוחרי תכשיטים אמידה וציונית. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לברלין בעקבות העסק המשפחתי, ובשנת 1933 עלתה המשפחה לארץ-ישראל בעקבות עליית הנאציזם בגרמניה. המשפחה השתקעה בחיפה. . בשנת 1942 הגיע עם משפחתו לתלאביב הוא למד ב"מכון אבני" שנחשב אז למרכז לימודי אמנות הטוב ביותר בתל אביב, שם פגש את יחזקאל שטרייכמן שלימד בסטודיו ושהשפיע עליו מאוד מבחינה אמנותית, בעיקר ברוח האמנות הצרפתית. לימים, התפטר שטרייכמן (יחד עם הצייר והמורה אביגדור סטימצקי) והקימו "סטודיה" משלהם בצפון תל אביב שלמדו בו כ־30 תלמידים בהם ארגוב, בלה ברעם, לאה ניקל, דני קרוון, דוד לן-בר, איצ'ה ממבוש ואחרים. ב"סטודיה" מתבלט ארגוב בתשוקתו לצייר באופן מקצועי ולא-שמרני. בשנת 1947 נסע ארגוב לפריס ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות במחלקה לאמנות מונומנטלית, והתמחה בה ברישום ובציור פרסקו (FRESCO). בשנת 1950 הוא סיים את לימודיו באקדמיה. השתתף בהקמת "ארגון הציירים והפסלים הישראליים בפריס" ונבחר לחבר בוועד המנהל של הארגון. בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות הגיע ארצה עם קבוצת מתנדבים צרפתיים, שהוא השתתף באימוניהם בצרפת, שנשלחו להילחם בנגב. הוא עצמו קיבל מינוי של קצין מודיעין והוצב לחיל הים בחיפה. בספטמבר 1949 חוא השתחרר מצה"ל וחזר לפריס, בה הוא עסק בפעילות אמנותית מוצלחת; בשנת 1955 הוא הרגיש שהגיע הזמן להקים משפחה וחזר לישראל למצוא אשה. כעבור חצי שנה, הוא חזר לפריס לאחר שהתחתן עם גב' מיכאלה דיקובסקי, בתו של בן ציון דיקובסקי שהיה המנהל המסחרי של חברת החשמל מימיה הראשונים. לזוג הטרי נולדה שם בת. בשנת 1959, ארגוב ומשפחתו חזרו ארצה לתמיד. בשנת 1982 חש ארגוב בליבו ובריאותו התערערה. באפריל של אותה שנה, נותח ארגוב בליבו וכעבור שבוע, ביום העצמאות ה'תשמ"ב, נפטר. ניתן לחלק את יצירתו על פי תקופות שכל אחת מהן ייחודית מבחינה סגנונית אבל נובעת מקודמתה. דליה מנור, שאצרה כמה תערוכות רטרוספקטיביות על ארגוב, ערכה מחקר מקיף של חייו ויצירתו, ופרסמה אותו בספר. היא הצביעה על רציפות ואחדות רעיונית וצורנית ביצירתו בתוך מה שנראה לעיתים קרובות כתפניות, ניגודים וסתירות. לפי מנור, התקופה הראשונה של יצירתו התאפיינה בציור של דוממים ודמויות נשים בקווי מתאר נקיים, בצמצום של החלל, ב"צורות מזרחיות" שטוחות ודקורטיביות, ובהשפעה של אמנים צרפתיים חשובים, בהם פיקאסו, בראק, אנרי מאטיס, ומודיליאני. בהמשך, ציוריו של ארגוב עוברים תהליך של הפשטה, והחל משנת 1958 הוא פונה לציורי נוף אשר הצבע הלבן שולט בהם; כך, צייר את האור הישראלי ולובן הגגות והים הבוהק שנשקף אליו בדירתו בתל אביב. בשנות ה-60 של המאה ה-20, ארגוב התנתק בהדרגה מהקשר עם הטבע. הציורים שלו נהיו לשדה התייחסות עצמאי עם משטחים טקסטואליים, עשויים בעיקר מקרטון גלי, פיברגלס ולוחות אלומיניום, עם תוספות של צבעים מותזים וזוהרים. בסוף העשור הזה, הסגנון השולט הוא המופשט הגאומטרי והתבליטי הצונן. בשנות ה-70, ארגוב התנסה בשימוש בחומרים חדשים בהם חול ואריגים, שמהם ייצר קולאז'ים. לקראת סוף העשור, הוא חזר לציור על בד כשהוא מחפש חידושים
