בידספיריט | גרטה וולף קרקואר

גרטה וולף קרקואר - נוף, פחם על נייר, 40x58 ס”מ, חתום ומתוארך 1924, איכותי ונדיר. גרטה וולף קרקואר (12 באוקטובר 1890 – 1970) הייתה ציירת ישראלית ילידת האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1909 החלה ללמוד אמנות בבית הספר לאמנות לנשים ונערות בעיר. לאחר מכן למדה ציור באופן פרטי אצל כמה אמנים בגרמניה ובאוסטריה. היא קבלה חינוך מודרני וחילוני שחשף אותה גם לאמנות מודרנית וגם לסוֹצְיָאלִיזְם ופסיכואנליזה. בדיוק לפני מלחמת העולם הראשונה נערכה תערוכת היחיד הראשונה שלה בווינה. לאחר המלחמה, הייתה וולף פעילה בחוגי האמנות בווינה. היא הציגה במספר תערוכות וכן הייתה מקורבת לזיגמונד פרויד ואלפרד אדלר, שעמו עבדה בשילוב אמנות במסגרת תראפוייטית. אחרי המלחמה היא הייתה חלק ממעגלי התרבות הבולטים ב”וינה האדומה”, הייתה קרובה להנהגה המוניציפלית הסוציאליסטית החדשה של וינה וציירה דיוקנאות שלהם. בנוסף, הייתה חברה בקבוצת האמנים האוונגרדית ”Bund der Geisitig Tätigen”. בשנת 1919 נישאה לצייר והאדריכל, לאופולד קרקואר, אותו הכירה במסגרת פעילות הקבוצה. בשנת 1924 עלתה, ביחד עם בתה טרודה דותן, אל ארץ ישראל, כמה חודשים אחרי בעלה, והתיישבו בירושלים. למרות זאת, היא לא השתלבה בחוגי האמנות בארץ והמשיכה להיות פעילה במעגלי האמנות באירופה ונסעה לשם הרבה עד 1932. רוב משפחתה נספתה בשואה והיא חזרה לאירופה רק פעם אחת אחרי שואה. היא נסעה ועבדה במקומות אחרות, כולל המזרח הרחוק, אוסטרליה, ודרום אפריקה. היא הייתה חלק מהקהילה הקטנה של יהודי ודוברי גרמנית שעלו לארץ בשנות ה-1920 וחברה טובה של אלזה לסקר-שילר.[2] בארץ, וולף קרקאור עסקה בעבודות שונות עבור המוסדות הציוניים ובהם קק”ל וקרן היסוד. בשנת 1927, יצרה אלבום הדפסי-אבן בהזמנת קרן היסוד. היא גם נתנה שיעורים פרטיים באמנות. בין השנים 1935–1939 הקימה והפעילה תיאטרון בובות בשם ”מריונית”, שהציג לקהל ילדים ומבוגרים גם יחד. במקביל החלה עוסקת באיור בעיתונות ובאיור ספרי ילדים. היא תעדה באיור את דיוני ועדת פיל על חלוקת הארץ ב-1937. במלחמת העצמאות, היא התנדבה במשמר העם. על אף שגרטה וולף קרקואר הייתה ידועה באוסטריה כציירת דיוקנאות, ויצירותיה נמכרו בווינה עד לעליית המפלגה הנאצית לשלטון, חלק מרכזי מיצירתה המוקדמת אופיין בגישה אוונגרדית. לצד השפעות אקספרסיוניסטיות וקוביסטיות, ניתן למצוא ביצירתה אף התייחסות אל הציור המופשט. לאחר עלייתה לארץ ישראל, נטשה השפעות אלו לטובת יצירה אישית בסגנון פיגורטיבי, בעלת היבטים חברתיים, שהייתה רחוקה מן הסגנון הארץ-ישראלי. חזרתה לקאנון האומנות הישראלית אחרי עשורים של שכחה הייתה בעקבות עבודת הדוקטורט של סמדר שפי בהנחיית פרופ' גנית אנקורי שהוגשה לאוניברסיטה העברית בשנת 2011. חלק מהמחקר שימש בסיס לתערוכה גרטה וולף קרקואר: מווינה לירושלים במשכן לאמנות עין חרוד ב-2018 באצירתה של ד”ר סמדר שפי. צוטט מתוך ויקפידה. תערוכות יחיד