בידספיריט | יעקב שטיינהרדט (1887-1968) ”אפוקליפסה” ,

יעקב שטיינהרדט (1887-1968) ”אפוקליפסה” , 1912 ,שמן על בד מוצמד לעץ, 44X44 ס”מ, חתום ומתוארך. - קבוצת הפתטיקנים (1912) יעקב שטיינהרדט (1887-1968) שטיינהרדט הטביע את חותמו באמנות הארץ ישראלית כצייר וכאמן חיתוך עץ. הוא נולד בז´רקוב (אזור פולין של ימינו), ואת דרכו בעולם האמנות החל בבית הספר לאמנות בברלין בגיל 19 שבו נחשף לציור ולתחריט. עם עליית המשטר הנאצי לשלטון הוא עלה ארצה והחל לפעול בירושלים. בשנות השלושים הוא הפך לאחד ממוקדי המשיכה המרכזיים של מרחב האמנות בעיר. שטיינהרדט פעל בסטודיו אותו הקים והפך למורה מבוקש בתחומו. הוא המשיך בגישתו החינוכית ולימד גם בבית הספר בצלאל בעיר. אחת מהשקפותיו הבולטות המורגשות ביצירותיו, היא האמירה כי האמנות תפקידה להעביר מסר חברתי ופוליטי. הוא האמין כי תפקידו של אמן הוא לחנך ולהאיר, והשליחות החברתית מבחינתו העמידה אותו, בעיני רוחו, כסוג של נביא ומוכיח. יצירותיו המותירות רושם עז בעיני המתבונן, מאופיינות בתיאור מוקדים רגשיים והעצמתם עד כדי החרפה מוגזמת המוצאת ביטוי בתנועה לעתים מעוותת ולבטח מוגזמת. הסצנות שצייר היוו מטפורות לביקורת החברתית שרצה להעביר. יצירותיו נגעו בחיי העירייה היהודית בגולה, ומאוחר יותר תפס גם הנוף הישראלי את תשומת לבו. בשנותיו הראשונות בארץ הוא הושפע ממראה הסמטאות של שכונת מאה שערים, נגע גם בחיי הערבים והבדואים, הביא לקדמת הבמה את נופי הכפר הישראליים ואת חיי הנמל ונופיו, אבל כמוטיב פנימי נשא תמיד, בדרכו האקספרסיבית, את המצוקה היהודית בגולה, כאשר נושאים אלמנטים כמו חרדה, טרגדיה, מלנכוליה ועצבות צעקו מעבודותיו במחאה גרוטסקית ונשזרו במוטיבים תנכיים ויהודיים.  אחד מאבני הדרך המשמעותיות בחייו היה המפגש עם ריכרד ינתור ולודוויג מיידנר עוד בברלין. השלושה יסדו את קבוצת הפתטיקנים (1912) שהפליאה בדרכה האקספרסיוניסטית בציורים אפוקליפטיים המשלבים חזיונות גרוטסקיים וטרגיים יחד עד לבשורת סוף העולם. בתמונותיהם ניתן היה למצוא דמויות מיוסרות, רזות וחולות, מעוותות וכואבות. הוא היה אחד הראשונים ליצור בסגנון וברוח האקספרסיוניסטית עוד בגרמניה, ונחשב בין האמנים המשמעותיים שמלחמת העולם השנייה הביאה ארצה.