מצורף סרטון וידאו על חייו של יגאל, שפורסם ב"יומן הרצליה" 2018
https://www.facebook.com/watch/?ref=search&v=2023894111027889&external_lo g_id=ac454787-de23-4ae1-ab19-5096ddfca3f6&q=%D 7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98% D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

יגאל ליכטנשטיין, יליד 1953 תל אביב, לא יישר קו עם הנורמה. עבודותיו קטנות ממדים, צבעוניות מאד, עשויות בסגנון המשלב סוריאליזם עם קוביזם. העולם של ליכטנשטיין נראה כמדבר שטוח בו האופק נשקף מרחוק מתחת לשמיים קסומים. בעולם זה, הפרוס כלוח שחמט, מתרחשים מפגשים מרתקים בין ייצוגים דמיוניים של גברים ונשים, ליצנים ושלל חיות אחרות. עולם הפנטזיה שלו מזכיר את האנימציה הפסיכדלית של סוף שנות השישים בארה"ב, תקופת המרד בבורגנות ובקפיטליזם ותפיסת העולם ההיפית, ולא במקרה.

ליכטנשטיין מעולם לא חי חיים 'מסודרים', במובן הבורגני של המילה.

לאחר שסיים צבא, למד ליכטנשטיין באוניברסיטה העברית שנתיים פילוסופיה ותולדות האמנות, אז גם התחבר לקבוצת צעירים שחיו במערות באזור מבוא ביתר וחי עימם. ליכטנשטיין בחר לחיות במערה בחברת כלביו, משוטט ברגל לאורך שבילי הארץ, לעתים רעב, לעתים סובל מקור, אבל מאושר מהתמזגותו עם הטבע. לקראת סוף תקופת נדודיו הגיע ליכטנשטיין לחוף סידני עלי והוזמן להישאר ע'י ניסים כחלון, 'איש המערות'. ליכטנשטיין התגורר כשנתיים במערה קטנטנה מאבני כורכר, עד שקבע את מקום מגוריו ועבודתו בהרצליה. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות יחיד וקבוצתיות ברמת-גן ובהרצליה, וזכו להדים רבים.

יגאל ליכטנשטיין נפטר בספטמבר 2024 קבור בבית העלמין החדש בהרצליה. על המצבה קבעה המשפחה את אחד מציוריו.