שם האמן: יוסף זריצקי
שם היצירה: ללא כותרת
טכניקה: ליטוגרפיה
פרטים: חתום, ממוספר וממוסגר
מידות ללא מסגרת: 64X49 ס"מ
אודות האמן:
הצייר הישראלי יוסף זריצקי נולד בשנת 1891 בבּוֹרִיסְפּוֹל שבאימפריה הרוסית למשפחת חקלאים עם נטיות ציוניות. בין השנים 1910-1914 הוא למד אומנות בקייב. בשנת 1923 עלה זריצקי לבדו, לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנת 1924 הוא הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו במועדון "מנורה" בירושלים ותערוכה נוספת בחיפה. התערוכות זכו לסיקור עיתואי וביקורות שונות ממבקרי אומנות.
החל משנת 1927 כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בארץ, ויחד עם הצייר והפסל אברהם מלינקוב יזם את התערוכה הראשונה מבין תערוכות אמני הארץ של האגודה. עם קום המדינה היה שותף להקמת "מגדל דוד" וכמו כן היה ממקימי התנועה "אופקים חדשים". בתקופה שחי בירושלים הירבה לצייר את הנוף בצבעי מים אך עם הזמן הפכה עבודתו לאקספרסיבית יותר ויותר.
עם העתקת מגוריו לתל אביב במחצית השניה של שנות ה-20 של המאה ה-20, והמשיך ליצור ציורי נוף ודיוקנאות. סגנונו הייחודי דרש כינוי משלו ואכן כונה "מופשט לירי". בתחילת שנות ה-30 לימד אומנות מביתו בתל אביב. בהמשך העשור וגם בשנות ה-40, זריצקי צייר בעיקר את הנוף הנשקף מחלון הסטודיו שלו או מגג ביתו.
זריצקי מתמקד הוראת אמנות בין השנים 1949-1951 בסמינרים בקיבוץ יחיעם ונען. הנוף הפתוח עושה עליו רושם עז והוא מרבה לציירו תוך שימוש באקוורל.
בשנת 1954 זריצקי נוסע לאירופה. בתחילה הוא שוהה בפריז ומתרשם עמוקות מסגנון הציור שם באותו זמן, ואת שנת 1955 הוא מעביר בחלקה באמסטרדם.
בשעשור שבין 1964 עד 1974, סגנון ציורו הופך ליותר ויותר מופשט ומתרחק מציורי הטבע.
מהסטודיו שהשתקע בו מראשית שנות ה-70 הוא המשיך להשתמש באקוורל, ויוצר סדרת עבודות ובהן נוף מופשט.
בשנות ה-80 עשה מחוות, חלקן בגדלים גדולים במיוחד לאמנים שונים כגון פיקאסו, שאגאל, גויה ואחרים.
לפני שנפטר ב-1985 בתל אביב, הוא זכה בפרסים רבים. 3 פעמים הוא קיבל את פרס דיזינגוף, בשנת 1959 קיבל את פרס ישראל של משרד החינוך והתרבות וב-1982 זכה בתוא יקיר עיריית תל אביב. גם לאחר מותו, בשנת 1987, זיכה אותו מוזיאון ישראל שבירושלים ב פרס סנדברג לאמן ישראלי.