מכירה פומבית 9
אומנות ישראלית ובינלאומית במחיר התחלתי של 8 דולר
גלריית גרשון
צור קשר עם בית המכירות
14.7.18
אבן גבירול 133 ת"א דירה 8, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
אוסף אומנות ישראלי ובינלאומי ישן מאוד, כל הפריטים בקטלוג זה הגיעו מגלריית ענבל.
במכירה זו ניתן לרכוש עבודות אומנות של אמנים נבחרים ונשכחים.
המכירה מתחילה במחירים אטרקטיביים של 8 דולר
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח, או משלוח רגיל בדואר.
משלוחים לכל הארץ, עם שליח פרטי ב- 60 ש"ח
בנוסף ניתן לקבל משלוחים בדואר רשום.
תשלום ואיסוף עד 7 ימים מיום המכירה, כמו כן בית המכירות גמיש עד חודש ימים מיום המכירה למקרים חריגים.
לקוח שלא יאסוף את הפרטים שרכש תוך חודש ימים או ישלם עבורם, יחסם ללא אפשרות לשוחח על כך והפריטים שרכש יבוטלו ויחזרו לבעליהם!
המכירה הסתיימה
|
פריט 47:
אדי גולדשטיין - אגרטל פרחים
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $70
מחיר פתיחה:
$
8
הערכה :
$260 - $320
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אדי גולדשטיין - אגרטל פרחים
שם האמן: אדי גולדשטיין
שם היצירה: אגרטל פרחים
טכניקה: שמן על עץ
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת : 35X49 ס"מ
אדוארד אדי גולדשטיין - צייר נולד ברומניה בשנת 1945,
אביו אדוארד עו"ד ממוצא גרמני ברך מגרמניה הנצית לרומניה ושם התחתן עם חנה אימו של אדי, כשחנה הייתה בהריון עם אדי, נרצח אביו בהפצצות על רומניה, ובנם נקרא על שם אביו, אדי ואימו חנה נשארו לבד ועלו ארצה בשנת 1951 עם עלייתם התגוררו במעברת חיריה כ - 4 שנים.
אדי מספר על החיים הקשים במעברה בתור ילד באוהלים והצריפים שנבנו אחרי.
במעברה היו שירותים משותפים ל -50 משפחות, וצריך היה ללכת 50 מטר בבוץ כדי להגיע אליהם.
מכיוון שאמו הייתה חד הורית אדי נכנס למוסד אונים ל- 4 שנים
לאחר מכן אימו של אדי התחתנה בחיפה נישואים שניים, ואדי עובר לגור עם אימו בחיפה
כמה שנים לאחר מכן היא מתגרשת והם חוזרים ליפו.
ושם אימו מתחתנת בפעם השלישית עם בעל חנות בשוק הפשפשים, לאחר כשבועיים מתגרשת, ומחליטה שלא רוצה יותר גברים, ובשנת 2000 נפטרה.
אדי נשאר לבד ללא אחים ובלי משפחה, כי ילדיו לא באים לבקר אותו מיכוון שאין לו מה לתת להם, אך גרושתו אם ילדיו זוכרת לו חסד נעורים ועוזרת לו לפעמים.
האור היחידי בחייו הוא "הציור", אדי מספר שמגיל 5 הוא מצייר, כבר מהגן הכירו אותו בתור הצייר, לכל מקום שהגיע אם זה היה תיכון, צבא וכו', תמיד כינו אותו הצייר.
בצבא אדי היה סמל מבצעים, כשהוא משתחרר כשהוא כבר בן כ - 53, עדיין היו באים אליו מהצבא, שיכין את המפות, מכיוון שלא מצאו לו מחליף.
אדי אוהב לצייר, לדבריו הוא ימות עם המכחול ביד, היום אדי בן - 73 ועדיין מצייר.
לאדי דמיון פורה וטכניקות יחודיות.
אדי למד אומנות וגרפיקה,
גרפיקה אצל האחים שמיר בטכניון.
וציור בבבית הספר הגבוה לציור "אבני"
(באבני המורה שלו אומר לו שאין לו מה ללמד אותו, ושהוא עצמו יכול ללמד אותו).
לדבריו של אדי הוא למד אצל ציירים רבים ואפילו היה שוליה של כמה ציירים מפורסמים.
היום אדי חי בחיפה על קצבה, אבל בריא והולך לרקוד מדי פעם, מחפש אישה שיוכל לחלוק אימה את חייו..
אדי הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם.
יצירותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובעולם.
לסיום, אדי אומר לי "האב הרוחני שלי, זה לאונרדו דה וינצ'י, הוא היה אומר "זה טוב אבל אפשר לשפר".
אני לא חותם עד שאני בטוח שהציור גמור, מדי פעם אני מצייר את המונה ליזה, הוא צייר אותה ב-5 שנים, אני מצייר אותה בשבוע אחד".
שם היצירה: אגרטל פרחים
טכניקה: שמן על עץ
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת : 35X49 ס"מ
אדוארד אדי גולדשטיין - צייר נולד ברומניה בשנת 1945,
אביו אדוארד עו"ד ממוצא גרמני ברך מגרמניה הנצית לרומניה ושם התחתן עם חנה אימו של אדי, כשחנה הייתה בהריון עם אדי, נרצח אביו בהפצצות על רומניה, ובנם נקרא על שם אביו, אדי ואימו חנה נשארו לבד ועלו ארצה בשנת 1951 עם עלייתם התגוררו במעברת חיריה כ - 4 שנים.
אדי מספר על החיים הקשים במעברה בתור ילד באוהלים והצריפים שנבנו אחרי.
במעברה היו שירותים משותפים ל -50 משפחות, וצריך היה ללכת 50 מטר בבוץ כדי להגיע אליהם.
מכיוון שאמו הייתה חד הורית אדי נכנס למוסד אונים ל- 4 שנים
לאחר מכן אימו של אדי התחתנה בחיפה נישואים שניים, ואדי עובר לגור עם אימו בחיפה
כמה שנים לאחר מכן היא מתגרשת והם חוזרים ליפו.
ושם אימו מתחתנת בפעם השלישית עם בעל חנות בשוק הפשפשים, לאחר כשבועיים מתגרשת, ומחליטה שלא רוצה יותר גברים, ובשנת 2000 נפטרה.
אדי נשאר לבד ללא אחים ובלי משפחה, כי ילדיו לא באים לבקר אותו מיכוון שאין לו מה לתת להם, אך גרושתו אם ילדיו זוכרת לו חסד נעורים ועוזרת לו לפעמים.
האור היחידי בחייו הוא "הציור", אדי מספר שמגיל 5 הוא מצייר, כבר מהגן הכירו אותו בתור הצייר, לכל מקום שהגיע אם זה היה תיכון, צבא וכו', תמיד כינו אותו הצייר.
בצבא אדי היה סמל מבצעים, כשהוא משתחרר כשהוא כבר בן כ - 53, עדיין היו באים אליו מהצבא, שיכין את המפות, מכיוון שלא מצאו לו מחליף.
אדי אוהב לצייר, לדבריו הוא ימות עם המכחול ביד, היום אדי בן - 73 ועדיין מצייר.
לאדי דמיון פורה וטכניקות יחודיות.
אדי למד אומנות וגרפיקה,
גרפיקה אצל האחים שמיר בטכניון.
וציור בבבית הספר הגבוה לציור "אבני"
(באבני המורה שלו אומר לו שאין לו מה ללמד אותו, ושהוא עצמו יכול ללמד אותו).
לדבריו של אדי הוא למד אצל ציירים רבים ואפילו היה שוליה של כמה ציירים מפורסמים.
היום אדי חי בחיפה על קצבה, אבל בריא והולך לרקוד מדי פעם, מחפש אישה שיוכל לחלוק אימה את חייו..
אדי הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם.
יצירותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובעולם.
לסיום, אדי אומר לי "האב הרוחני שלי, זה לאונרדו דה וינצ'י, הוא היה אומר "זה טוב אבל אפשר לשפר".
אני לא חותם עד שאני בטוח שהציור גמור, מדי פעם אני מצייר את המונה ליזה, הוא צייר אותה ב-5 שנים, אני מצייר אותה בשבוע אחד".
תפריט נגישות
