בידספיריט | ראובן רובין, דוד מלך ירושלים

ראובן רובין, דוד מלך ירושלים - ראובן רובין, דוד מלך ירושלים, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת, 72X56. ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה. ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973. ראובן רובין נולד בגאלאץ שברומניה, בשם ראובן זליקוביץ'; אביו היה חזן. בשנת 1912 הגיע לארץ ישראל ולמד שנה אחת בבצלאל. רובין לא אהב את התפיסה השלטת בבצלאל, ולכן עבר ב-1913 לפריז, שבה למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנים 1914-1919 שהה בעיירה פלטיצ'ן שבצפון מולדובה ברומניה, וכן ביקר באיטליה ב-1915. ב-1919 הגיע לצ'רנוביץ (בירת בוקובינה) שם שהה עד 1920, ואז נסע לארצות הברית. בתקופת זו, פרסם מספר יצירות שיריות ביידיש, בין היתר בכתב העת Libertatea (רומנית: החירות); אך שיאו של המסע היה תערוכת יחיד בניו יורק בשנת 1922. בשנת 1923 חזר רובין לארץ ישראל חדור בתפיסה אמנותית ייחודית ובעל ידע בטכניקות של ציור שהכיר באמריקה. הוא היה מהבולטים באמני אסכולת ארץ ישראל שמרדו באסכולה ה'גלותית', לשיטתם, שנלמדה לכאורה בבצלאל. בשנת 1924 היה רובין לצייר היהודי הארצישראלי הראשון, אשר הציג בתערוכת יחיד את ציוריו במגדל דוד שבירושלים. שם התערוכה היה ”הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים”. בעקבות סירובו של הנציב העליון הרברט סמואל להשתתף בפתיחת התערוכה, בגלל הסתייגותו מהסגנון האמנותי שלו, היה רובין ממקימי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, והוא נבחר לוועד הראשון שלו יחד עם יוסף זריצקי ואברהם מלניקוב. במשך מספר שנים הוא היה יושב ראש האגודה[1]. ראובן רובין נהג לחתום על ציוריו בשם ”ראובן”, יצר בסגנון גאה ואישי, וכמו ציירים נוספים בני דורו בסגנון ארצישראלי נקי וישיר. עם השנים המבע החומרי בציוריו הלך ופחת, והנושאים כביכול נעשו יותר ויותר רוחניים, כבתוך עשן קסום או ערפל מואר. הוא הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל. כמו כן, ראובן השתתף בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ולעוד תיאטראות בתל אביב. ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948–1950 היה הציר הראשון של ישראל ברומניה. ראובן זכה בפרס דיזנגוף בשנת 1964, ובפרס ישראל בשנת 1973. בשנת 1974 נפטר ראובן, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. הוא הוריש את ביתו לעיריית תל אביב. ב-1983 נפתח בית ראובן המשמש כמוזיאון ליצירותיו. אלמנתו, אסתר (שהפרש הגילים ביניהם היה 18 שנים), נפטרה ביולי 2010, בגיל 99.