Mr. Yaakov Adler's private collection publishes and distributes art multiples, created by carefully chosen artists. In this sale you will find works by the greatest artists in Israel and abroad, The multicolor serigraphs, etchings and lithographs are all hand-signed and numbered by their creators, some of them are even hand-colored.. All the works came from the United States.
Lithographs of the important Spanish artist Salvador Dali
Lithography of the important Spanish artist Juan Miro EL MARMA
Lithographs by artist David Shneur, some of which are hand-painted.
Silk prints by artist David Sharir.
Silk prints by artist Shraga Will.
Lithographs of the American sculptor Alexander Calder.
Lithographs by the American artist William Pappes are all hand-painted.
Lithographs of the American artist Henry Fonda.
A serigraphs of the American artist Sandra Bowden.
Silk prints by the Chinese artist Ho Chi Chung.
Engravings by Australian artist Michel Kemp.
A lithograph by the Dutch artist Carl Appel
Lithographs by Ruth Schloss.
Lithographs by Yosl Bergner, all but one hand painted.
Lithograph of the French-Hungarian artist Victor Vaserelli.
A lithograph of the French painter SONIA DELAUNAY
Engravings by American artist Pierre Spalikovich.
Silk prints by the American artist Jane Basint.
A selection of works by Shlomo Katz, Shlomo Katz is a very famous painter in America and his work is considered a national treasure.
In this sale there will be carpets with the works of Shlomo Katz made by hand, and some of them are presented in the Israeli Supreme Court.
And many other artists, you are invited to get an impression yourself and bid on what you loved.
Additional pictures of the items can be requested at 050-9441515
Offers can not be canceled,
Shipments by courier, or regular mail delivery.
|
ЛОТ 67:
|
|
|
Стартовая цена:
$
100
Эстимейт :
$800 - $1 000
Комиссия аукционного дома: 20%
Далее
НДС: 18%
Только на комиссию
|
יוחנן סימון, ללא כותרת, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת, 55X40.
נולד בשנת 1905 בברלין, גרמניה. למד בפקולטה לאמנות באוניברסיטת ברלין ובאקדמיה לאמנות בפרנקפורט אצל הציירים מקס בקמן ופטר רסמוסן. משנת 1927 שהה בעיקר בצרפת. בתחילה למד ציור אצל אנדרה דרן בטולוז ואחרי כן באקדמיה לאמנות 'בוזאר' בפריז. בשנים 1935-1931 התפרנס מעבודה כגרפיקאי בכתבי עת צרפתיים. בשנת 1936 עלה לישראל והתיישב בקיבוץ גן שמואל.
כאשר עלה לארץ, היה כבר יוחנן סימון צייר בשל וידוע שרכש לו השכלה אמנותית והשתתף בתערוכות רבות. קיבוץ גן שמואל היסס אם לאפשר לו להצטרף לקיבוץ ונדרשה התערבותם של התאחדות יוצאי גרמניה בישראל והנהגת ה'קיבוץ הארצי' (יעקב חזן ונתן פלד) שראתה באמן 'נכס תנועתי' שאסור לוותר עליו.
באותה עת סבר הקיבוץ כי מאמנות 'אי אפשר להוציא לחם מהארץ', ואכן סימון התחיל את חייו בקיבוץ כפרדסן. עד מהרה נהפך לצייר מוכר ברחבי התנועה והארץ ונהפך לדברה הראשי של האמנות הפלסטית ב'קיבוץ הארצי'. סגנונו המיוחד, שהושפע בין היתר מציוריו של פרנאן לז'ה הצרפתי ודייגו ריברה המכסיקני הבליטו את יחודו בין אמני התנועה.
כבר במרץ 1938 נקרא סימון ל'דגל התנועתי' כדי לאייר פלקטים לוועידת 'השומר הצעיר' שהתקיימה בפסח. אחרי כן היה לשותף בכיר בהנהגת ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי. הוא היה מעורב בארגון ימי עיון והשתלמויות לציירים חברי הקיבוצים, בעיצוב כרזות פוליטיות, באיור ספרים ועיתונים, בעיצוב תפאורות ובהכנת ציורי קיר מונומנטליים, כהשקפת עולם אמנותית. סימון השפיע יותר מכל על האמנות הקיבוצית, בחזקת נציגו המובהק של 'הריאליזם החברתי'. ראוי להדגיש שסימון היה צייר מעורב גם בקיבוצו גן שמואל, וחותם יצירתו הורגש בכל מעגלי החיים בקיבוץ (עלון, חגים, ציורי קיר, ותמונות שנתלו בחדרי החברים). יצירותיו נחשבות כיום כ'נכס צאן ברזל' באמנות הקיבוצית והישראלית.
סימון השתתף בחלק ניכר מהתערוכות הכלליות של אגודת הציירים והפסלים ושל אמני הקיבוץ. בשנת 1947 הציג תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב. בתערוכות אלו הוצגו תמונות של 'פועלים נחים' (1943), 'חקלאים', 'פועלי תעשייה', 'שתילים וזרעים' ו'בריאות'.
בשנת 1948 היה סימון ממייסדי קבוצת 'אופקים חדשים' והשתתף בתערוכות של הקבוצה, עד לפרישתו ממנה בשנת 1956. בשנת 1952 הקים את המכון לאמנות בסמינר אורנים יחד עם אמנים חלוצים נוספים.
עבודותיו של סימון הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם: בארצות הברית, גרמניה, הולנד, בריטניה, ארצות דרום אמריקה ועוד. בשנים 1948 ו-1958 השתתף בביאנלה לאמנות בוונציה ובשנת 1953 בביאנלה בסאו פאולו. סימון זכה בפרסים רבים: פרס דיזנגוף (1946, 1952 ו-1961); פרס מטעם קונגרס התרבות היהודי, ניו יורק (1951); פרס הוועד האולימפי הישראלי (1956); פרס העשור מטעם עירית רמת-גן (1958); פרס ההסתדרות (1960).
בשנת 1953 עזב סימון את גן שמואל. אחרי עזיבת הקיבוץ שינה את סגנונו, בעיקר בעקבות סיור בברזיל ובדרום אמריקה. יצירותיו נהפכו למופשטות יותר ומסוגננות וגם נושאי הציור השתנו. הוא החל לצייר ציורי קיר גדולים במוסדות חינוך ותרבות, בספינות, במפעלים ובבתי מלון. עם ציורי הקיר המוכרים שלו נמנים ציור הקיר שצייר במשרדי בנק ישראל בניו יורק וציור הקיר בבית החרושת שמן (1956).
בינואר 1976 נפטר סימון בביתו. בשנת 2001 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה של יצירתו במוזיאון תל-אביב (האוצרת: טלי תמיר).
