מכירה פומבית 46 אמנות ישראלית ובינלאומית, ציורים ברמה מוזאלית במחירי פתיחה נמוכים.
גלריית גרשון
3.12.22
רחוב בודנהיימר 5, ל אביב., ישראל
אוסף אמנות ישראלית ובינלאומית, ציורים ברמה מוזאלית, במחירי פתיחה נמוכים, לא ניתן לבטל הצעות, יש לפנות לבית המכירות לדו"ח מצב של העבודות.
המכירה הסתיימה

פריט 13:

ציונה תג'ר - יפו

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר פתיחה:
$ 1,600
הערכה :
$2,000 - $3,000
עמלת בית המכירות: 25% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 3.12.22 בבית המכירות גלריית גרשון
תגיות:

ציונה תג'ר - יפו
שם האמן: צינה תג'ר
שם היצירה: יפו
טכניקה: עבודת זכוכית 
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא המסגרת: 60X80 ס"מ
*העבודה מופיעה באתר של ציונה תג'ר, תחת קטוגריית עבודות זכוכית.

אודות האמן:
ציונה תָגֶ'ר הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.
ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.
תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.
תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 42 ואם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.
תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת.
בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.
בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982.
ציונה נפטרה בשנת 1988.
מקור: ויקיפדיה.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu