Bodenhaimer st 5, Tel Aviv, Israel
Termenii vanzarii
Vezi demo
Licitația a luat sfârșit
|
LOT 20:
אסתר לוריא - תל אביב
Mai mult...
|
|
|
Vandut pentru: $70
Preț de început:
$
50
Preț aproximativ :
$300 - $400
Comision casă de licitații: 25%
Mai multe detalii
VAT: 17%
Doar pentru comision
|
אסתר לוריא - תל אביב
שם האמן: אסתר לוריא
שם היצירה: תל אביב
טכניקה: תחריט
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא המסגרת: 22X34 ס"מ
אודות האמנית:
אסתר לוריא (24 ביוני 1913 – 14 בפברואר 1998) הייתה ציירת עטורת פרסים ומעצבת במה ותפאורה. זכתה פעמיים בפרס דיזנגוף. בשנת 1939 נסעה לקובנה לבקר את אחותה ועברה את השואה בגטו קובנה ובמחנות. בעקבות הכיבוש הגרמני ביוני 1941, בזמן שביקרה את אחותה בקובנה, גורשה לגטו בעיר. ציוריה היוו עדות למעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
עם חיסול גטו קובנה גורשה למחנה שטוטהוף, שם הופרדה מאחותה. אחותה ואחיינה הקטן נשלחו לאושוויץ. במחנה כמעט לא יכלה לצייר. אמנות שימשה לה כסחר חליפין, תמורת מזון כפי שהיה הדבר במחנות אחרים במהלך התקופה:
"הצלחתי להשיג עפרון ופיסות נייר קטנות מאחת הכתבניות שבמחנה הריכוז. התחלתי לצייר טיפוסים מבין הנשים. בחורות, שלהן ":ידידים" מבין האסירים והיו מקבלות מתנות-מזון, בקשוני שאצייר אותן. התשלום פרוסת לחם. רשמתי גם דמויות נשים לבושות "פיג'מות". הן צוירו בעפרון דק על נייר גרוע, שקבלתי מבחורה שעבדה ברישום אסירים, את הציורים הסתרתי בבגדי במשך חמשת החודשים שהיינו במחנה העבודה".
בשטוטהוף נדרשה לצייר את אחת האסירות, שהייתה מקורבת לאסירים ממונים במחנה. היא עשתה זאת אך לא חתמה את שמה על הציור, כך גם עשתה כאשר נאלצה לצייר גרמנים. זאת הייתה דרך ההתנגדות היחידה שיכלה לבטא שעה שנאלצה לתת את יצירותיה לידי האויב. במחנה העבודה ליוביץ אליו נשלחה בסוף 1944, הצליחה להנציח חלק מהאסירות. הנסיבות שאפשרו לה לצייר היה התפקיד שהוטל עליה, חידוש שרוולי סרט עם מספר אסיר וסימן מגן דוד המודפסים על פיסת בד לבן. בחודש האחרון לשהותה במחנה, כשמאות נשים נדרשו לחדש את מספריהן, צורפה ל"שירותי הפנים" והייתה לכותבת מספרים. נתנו לה דיו והיא כתבה בקסמי עץ. היא ניצלה הזדמנות זו וציירה דמויות של נשים במחנה. לצורכי הציור אספה הרופאה בשבילה נייר אריזה לבן מחבילות צמר גפן. עם השחרור הגיעה במרץ 1945 למחנה באיטליה, שם נפגשה עם חיילים ארץ-ישראליים ששירתו בצבא הבריטי. אחד החיילים היה הצייר מנחם שמי, שארגן תערוכה מרישומי המחנות והביא לפרסום את הספרון "יהודיות בשעבוד", בו כלל רישומים של לוריא במסגרת "מועדון החייל העברי" ברומא. כמו כן עיצבה תיפאורה ללהקה הצבאית של המחנה שייסדו אליהו גולדברג ומרדכי זעירא.
