בידספיריט | חנה לוי - ללא כותרת

חנה לוי - ללא כותרת - שם האמן: חנה לוי שם היצירה: ללא כותרת טכניקה: אקוורל על נייר פרטים: חתום וממוסגר מידות ללא המסגרת: 50X65 ס”מ אודות האמן: חנה (Hannah) ויילר לוי נולדה בברלין בשנת 1914. מגיל שבע החלה לצייר. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל, כשנה לאחר אחותה הגדולה, רות. בין השנים 1935–1937 למדה ציור בסטודיו של יעקב שטיינהרדט בירושלים. לאחר לימודיה אצל שטיינהרדט עברה לפתח תקווה ועבדה שם בקטיף עד שנת 1938. באותה תקופה ציירה מעט, בעיקר דיוקנאות של ילדות ונוף. בשנת 1938 התקבלה לאגודת הציירים והחלה להציג בתערוכות הכלליות. בתערוכה שנערכה במוזיאון תל אביב באותה שנה הציגה תמונת נוף ודיוקן. בשנת 1939 התגוררה בתל אביב. בין השנים 1940–1941 התגוררה במוצא והשתייכה לקבוצת ”מוצא” שבין חבריה נמנו גם אביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן, פנחס ליטבינובסקי, יצחק לוי ואחרים. במוצא ציירה בעיקר ציורי שמן של דיוקנאות ילדות, בהשפעת האקספרסיוניסטים הגרמנים. בשנת 1944 נישאה לכנר והצייר יצחק לוי. בין השנים 1946–1949 התגוררו בני הזוג ברעננה ושם החלה לוי לצייר בצבעי מים. ברעננה חל מפנה ביצירתה כאשר הנוף החל לתפוס מקום מרכזי בעבודותיה. היא שבה להתגורר במוצא בשנים 1949–1953, ובשנת 1953 עברו בני הזוג להתגורר בקריית האמנים צפת. בסוף שנות החמישים החלה לצייר מופשט והרבתה לצייר נופים ודיוקנאות המשלבים הפשטה ופיגורטיביות. בין השנים 1960–1961 שהתה בפריז וציירה באקדמיה לאמנות 'גרנד שומייר'. בשנת 1975 נפטר בעלה יצחק לוי. בין השנים 1978–1979 שהתה בסיטה בפריז במלגת שהייה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 השתייכה לקבוצת אקלים והציגה עם חברי הקבוצה בעיקר ציורי נוף גדולים, מופשטים, חצויים שתהום ביניהם. יצירתה בשנות השמונים ממשיכה לנוע בין הפיגורטיבי למופשט. תשומת לב מיוחדת מוקדשת בשנים אלו לגוף ובעיקר לפנים. כותרתם של ציורי הפנים מתקופה זו היא ”my face” הנראים כתקריבים הניכרים במידת הפשטה רבה. הטיפול בבד בשנים אלו הוא אינטנסיבי. בציורים מופיעים כתמים וקווים שחורים, אדומים וורודים. לא אחת נראות בבד מחיקות וחריטות עדינות הפוצעות אותו. ככל הנראה אלו מבטאים את מצבה הבריאותי שהורע, בסוף שנות השמונים, ומצב רוחה באותה עת. בשנת 1994 עזבה לוי את צפת ועברה להתגורר במושב שדי חמד שבשרון בקרבת בני משפחתה, ילדיה של אחותה רות. שם נפטרה ונקברה בשנת 2006. במהלך השנים, למרות הערכה הרבה לה זכתה בעיקר בקרב אמנים והביקורות המשבחות, [דרוש מקור][מפני ש...] נשכחה יצירתה של לוי. בשנת 2006 במסגרת התערוכה ”12 אמנים - מבט שני” שאצרה אירית הדר במוזיאון תל אביב התגלתה מחדש. ביולי - אוגוסט 2016 הוצגו מספר עבודות מעזבונה בתערוכה ”הסיפור שלה”- History of her story שאצרו ד”ר רות מרקוס ורותי חינסקי - אמיתי בבית האמנים בתל אביב. בספטמבר 2019 נפתחה במוזיאון הרצליה לאמנות התערוכה ”חנה לוי: הפנים שלי”, באוצרות רותי חינסקי אמיתי.