"ונתחלקה רבנות ירושלים לחלקי רסיסים" -  מכתב היסטורי מעיצומה של המלחמה - מאת הגאון הנודע רבי רפאל אהרן בן שמעון ראב''ד מצרים

   

מכתב ארוך ורב תוכן בכתב ידו הנאה וחתימתו של הגאון הנודע רבי רפאל אהרן בן שמעון ראב''ד קהיר ומצרים רבתי. מעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ט' אייר תרע''ז.

 

המכתב שוגר אל ידיד רבנו רבי שלמה בן שטרית ממכנס שבמרוקו, עקב פטירתו של אחיו של רבנו, הוא השד''ר רבי יקותיאל חיים בן שמעון, שיצא מירושלים אל ערי המערב ושם נפטר, בעודו מותיר אחריו את אלמנתו ובנו. במכתבו מאריך רבנו במצב הקשה של תקופתו וה'נתק' שיש בין הארצות עקב המלחמה.

 ''...זה שלוש שנים אין יוצא ואין בא ואין אתנו יודע משלום אחינו ואחיותינו העודם חיים, והננו מובדלים מן העולם כאבר הנחתך מן הגוף, עוד ירחם ה' וישפות שלום..''.

פולמוס ה'ראשון לציון'

כמו כן מתאר רבנו בצער רב את מאבקי הקהילות בירושלים על מינוי לתפקיד 'הראשון לציון' ''..לדאבון לבבנו ומגינת רוחנו מעת אשר נסתלק לישיבה של מעלה מורינו הרב הראש''ל כמוהר''ר יעקב שאול אלישר זצוק''ל, עוד לא זכתה עיקו''ת ירושלם ת''ו שישב על כסא רבנותה, איש אשר רוח בשריר בטנו לאחוז רסן המושלים בידו, ולדאבון לבב כמה ישבו וכמה ירדו ועד הנה לא נדע מי ומי, ונתחלקה רבנות ירושלים לחלקי רסיסים..''. (מפטירתו של הרב אלישר ועד כתיבת המכתב כיהנו כחמישה רבנים בתפקיד זה).

מכתב נפלא ורב תוכן היסטורי על תקופה זו!

הגאון הנודע רבי רפאל אהרן בן שמעון  (תר"ז – תרפ"ט), ראב''ד קהיר וכל מדינת מצרים אשר נשא בתואר 'גאון מצרים' (תפקיד מגביל ל'ראשון לציון' בארץ ישראל ול'חכם באשי' בטורקיה). בן לאביו הגאון רבי דוד בעל 'צוף הדב''ש'. מגדולי מרוקו שעלה לירושלים, בצעירותו יצא כשד''ר מירושלים לערי מרוקו. בשנת תר''ן נקרא לכהן פאר כרבה הראשי של מצרים ועל פיו יישק דבר, רבות התקנות אשר תיקן ופעל להרמת קרן התורה בארצו, וכן פעל לטהרת ישראל ולבניית מקוואות רבים כשרים הנמשכים מנהר הנילוס. כמו כן בנה את ציונו של תלמיד האר''י הצדיק רבי חיים כפוסי בעל הנס זיע''א. כבוד גדול היה מנת חלקו גם מבני ישמעאל אשר בארץ וכפי שתיאר בן תקופתו ''הרב המצויין הזה גדול ונכבד מאד בעיני הממשלה שכבדו אותו באותות כבוד היותר חשובים, גם ניתן לו בגדי שרד של כבוד אשר ילבשם לעיתם מזומנות, והרבה טובות נעשו על ידו לישראל'' (אהלי שם עמ' 508). לאחר שכיהן כשלושים שנה בתפקידו, בשנת תרפ''א מינה תחתיו את אחיו הצעיר וחתנו רבי מסעוד לרבה של מצרים ועלה לארץ ישראל. נפטר בשנת תרפ''ט. מחיבוריו הרבים מפורסם ספר 'נהר מצרים' על שו''ע או''ח.

1 דף, כתוב בשני צדדיו, מצב טוב מאד, מעט כתמים בהירים זעירים, סימנים קיפול, וחיזוק זעיר בחלק האחורי של השוליים העליונים. מכתב נאה ומרשים ביותר!