''ושמענו נפלאות מתורתו'' - מחנה אפרים, קושטא תצ''ח, מהדורה ראשונה -  הגהות משפחת בן נון

מחנה אפרים, מערכות ופלפולים בגאונות עצומה, על סדר הרמב''ם ובעיקר על דיני ממונות, קושטא תצ''ח – מהדורה ראשונה.

לאורך הספר חתימות והגהות (חלקם קצוצות מעט) בכתב ידם של משפחת 'בן נון', רבי אברהם אליהו, רבי יוסף בעל 'יאיר מבין', ואביהם רבי יעקב זצ"ל.

ספר מחנה אפרים – ספר היסוד של עולם הישיבות

קצר המצע כדי להביע גדולתו ורוב השפעתו ההלכתית והלמדנית של ספר מחנה אפרים, שכן כבודו מלא עולם, ספר למדנות עמקני זה זכה והתקבל בתפוצות ישראל בחיבה עצומה ונעשה לספר יסוד הן לצורבים צעירים תלמידי הישיבות והן לדיינים ופוסקים. גאון ישראל ר''י מליסא לאחר שסיים לחבר את ספר 'נתיבות המשפט' הגיע לידו ספר 'מחנה אפרים', מהר''י מליסא טרח להעתיק כל מקום שהמחנה אפרים דן בדברים שדן בספרו 'נתיבות המשפט' ''..אחר כך בא לידי ספר מחנה אפרים שחיבר גאון קדמון..''

בשונה מספרים אחרים שנדפסו ע''י גדולי חכמי הספרדים, והשפעתם התורנית נשארה על גאוני ארצות ספרד בלבד, כיון שלא הגיעו ספריהם לגלילות ארצות אשכנז, הרי שספר 'מחנה אפרים' לרוב חביבותו ותהילתו העולמית, נדפס בארצות האשכנזים שוב ושוב, בתחילה בזולקווא בשנת תקצ"ב עם הסכמותיהם של 'החתם סופר' ה'ישועות יעקב' וה'שואל ומשיב', לאחר מכן בסדילקוב תקצ"ה, לעמברג תר"כ, ווארשא תר"ע, ועוד ועוד. בימינו יצא בספר זה במספר רב של מהדורות מפוארות עם ביאורים מגדולי הדור.

לפנינו מהדורת היסוד שנדפסה בקושטא שנת תצ''ח!

הגאון הנודע רבי יוסף בן נון (תקפ"א – תרס"ו), מגדולי ירושלים, היה נאמן לפסקיו ולא חת מפני איש, בהמשך הוכתר לרבה של קהילת הספרדים ביפו. התפרסם בפסק ההלכה שנתן  על הקדש מונטפיורי,  מאמריו בהלכה פרסמו תדיר בקובץ 'המאסף', ספריו 'יאיר מבין' על כללים בתלמוד ועוד.

הגאון רבי אברהם אליהו בן נון (נפטר תרמ''ז), מגאוני ירושלים החשובים, היה עדיו לגדולות אך נפטר צעיר לימים. על מצבתו נחקק ''..אוי מה היה.. במבחר ימיו עלה בסערה, מתהלך בתומו השקדן בתורה, שייף עייל שייף נפיק החכם אברהם אליהו בן נון..''. אחיו הינו הגאון הנודע רבי יוסף בן נון בעל 'יאיר מבין'. מחידושיו נדפסו הגהות על ספר 'בן אברהם' (זכור לאברהם, תשנ''ט עמ' פ-פ''ג), והגהות על ספר 'אותיות אליעזר' לבעל ה'חזון נחום' (צפונות, חי''א, עמ' י''ט-כ''ב).

הגאון האדיר רבי אפרים נבון  (תל''ז – תצ''ה), מגדולי הדורות שעמדו לעם ישראל אשר ספרו הלמדנית 'מחנה אפרים' הינו מספרי הלמדנות הנודעים ביותר בעולם הישיבות ואינו מש משולחנם של דיינים ורבנים עד עצם היום הזה. נולד בקושטא ולאחר נישואיו עבר לגור בירושלים שם התבודד במשך עשר שנים ועסק בתורה בעמקנות מופלאה, בשנת תפ''ג שב לקושטא והתמנה לחבר בית דינו של רבי יהודא רוזאניס בעל 'המשנה למלך' ו'פרשת דרכים' (ראה פריט מס'), לאחר פטירת רבי יהודה הוכתר רבנו תחתיו כרבה של העיר קושטא מולדתו, וכמו שמספר הרב חיד''א ''..ומהר"י רוזאניס מינהו לדיין, וגדל מאד והיה רב בקושטנדינא וחיבר מחנה אפרים, וחכמתו ובקיאותו ניכר מספרו הנורא. ושמענו נפלאות מתורתו ובקיאותו וחסידותו..'' (שם גדולים בערכו). רבנו זכה והיה לראש ששילתא דדהבא, בנו רבי יהודה נבון מחבר ספר 'קרית מלך רב' , נכדיו רבי יצחק נבון בעל 'דין אמת' ורבי אפרים נבון בעל 'בית מושב'. מבני גילו של רבנו בימי חורפו בקושטא הוא הגאון רבי יעקב ששון בעל 'בני יעקב'.

סטפנסקי ספרי יסוד מס' 317

[3], כב, קו, מח דף, מצב כללי טוב מעט בינוני, סימני עש ובלאי, חיזוק נייר בגב השער, בעמ' אחד קרע קל, כריכה חדשה מפוארת.