בידספיריט | עותק גדולי חכמי רבני ספרד

עותק גדולי חכמי רבני ספרד עשרות הגהות: הגה”ק רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זי”ע, רבי יהודה נבון, רבי ישראל משה חזן, רבי אברהם אשכנזי, רבי יוסף נסים בורלא. - קהלת יעקב – מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי, הראשון לציון. דפוס ראשון – שאלוניקי תקמ”ו 1786. המחבר הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת”ם-תקט”ז). הראשון לציון, מראשי רבני 'בית אל' בתקופת הרש”ש. נולד באיזמיר ולמד תורה מרבי חיים אבואלעפיה ורבי יצחק הכהן רפופורט. עלה לארץ ישראל ולאחר פטירת רבו רבי יצחק הכהן בשנת תקט”ו - שימש אחריו כראשון לציון, עד לפטירתו בשנת תקט”ז. בנו רבי יום טוב מילא מקומו כראשון לציון, הדפיס ספרו. *  עשרות הגהות מגדולי רבני ירושלים: מהגה”ק רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זי”ע, רבי יהודה נבון, רבי ישראל משה חזן(משי”ח), רבי אברהם אשכנזי, רבי יוסף נסים בורלא. עשרות הגהות בכתבי יד מזרחי\ספרדי שונים. על דף השער חתום 'יוסף חלפון עטיה ס”ט'. וכן כתב בעלות ומכירה מהרב יהודה נבון. בדף ח' ע”א הגהה חתומה יוסף נסים בורלא ס”ט, (שולי הדף מקופלים). בדף יח' ע”א הגהה חתומה יוסף חלפון עטיה ס”ט. בדף כג ע”א מופיעה הגהה חתומה ”הא אני ס”ט” (הריהו הג'ר אברהם אשכנזי ס”ט שנהג לחתום כך). בדף מא' ע”ב הגהה חתומה אברהם אשכנזי ס”ט, (שולי הדף מקופלים). בדף קלט ע”א מופיעה הגהה בכתיבה המתחילה ”אשא עיני” (ר”ת שלמה אליעזר אליפנדרי), והגהה שע”ג באותו עמוד אפשר לומר גם מהרב אליפנדרי. בדף ר' ע”א הגהה חתומה משי”ח ס”ט, (שולי הדף מקופלים). ועוד עשרות הגהות לא חתומות הרבה מההגהות דומות לכתב של הרי”מ חזן('משי”ח'), והרבנים שצוינו לעיל. *  הגה”ק רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זיע”א, ”הסבא קדישא” (תקע”ה או ה'תקפ”ו או ה'תק”ץ – כ”ב באייר תר”ץ) זקן רבני ארץ ישראל מקובל מגדולי הפוסקים. שימש כחכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת. ה'מנחת אלעזר' כ”ק האדמו”ר ממונקאטש זי”ע היה מאוד קשור להרב אלפאנדרי זי”ע והגיע לארץ במיוחד להיפגש עימו, כשנפגשו יישבו ביחד כל הלילה כשאף אחד לא היה רשאי להיות נוכח, למחרתו נסתלק הסבא קדישא זי”ע. נפטר בשנת תרץ בהיותו למעלה מבן 100, נודע בחיבורו ”הסבא קדישא” שהדפיס בחייו בירושלים. הראשון לציון הגאון רבי יהודה נבון ”מורנו” (? - תר”ה), בן למשפחת נבון הספרדית שישבה בארץ ישראל בראשית המאה ה-18, ושבמשך דורות רבים היו רבנים, היה שד”ר, אב בית דין בירושלים והראשון לציון וראש ישיבת דמשק אליעזר.  חיבר את הספר ”דגל מחנה אפרים”, בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו מחנה אפרים (לא יצא לאור), הרב נבון נפטר בירושלים וקבור בהר הזיתים. המקובל הגאון רבי ישראל משה חזן (נודע בכינוי: משי”ח) (ה'תקס”ח, איזמיר – ה'תרכ”ג, ביירות), חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד”ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרים רבים. היה מהלוחמים נגד התנועה הרפורמית. הראשון לציון הגאון רבי אברהם אשכנזי (תקע”א - ט' בשבט תר”מ), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי זי”ע.  הדיין הגאון רבי יוסף נסים בורלא  (תקפ”ח - תרס”ג), מגדולי הרבנים בירושלים ולעת זקנותו כיהן כראב”ד ומורה צדק. היה רבו של ה”שדי חמד” זצ”ל. כונה ”הספדן – הדרשן”. נפטר בר”ח סיון ה'תרס”ג, הוכרזה בירושלים עצירת מסחר וכ4,000 איש השתתפו במסע ההלוויה. חיבר ספרים הרבה: דברי יוסף, וישב יוסף- שו”ת, ועוד. *