מסמך היסטורי נדיר !! 'תעודת הפטרה' מפוניבז' דליטא, בחתי"ק ה'פונביז'ער רב' והמשגיח

תעודת שחרור רשמית מישיבת פוניבז' דליטא, לימי בין הזמנים של חודש ניסן, בחתי"ק ראש הישיבה מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ומשגיח הישיבה הגאון הצדיק רבי יוסף יהודה נענעדיק. ניתן בשנה הראשונה להקמת הישיבה. פוניבז , ניסן תרפ"א 1921. תעודה דו לשונית. עברית וליטאית.

התעודה נועדה למנוע גיוס לצבא של הבחורים היוצאים לימי בין הזמנים של חודש ניסן. למרבה הבושה, בליטא האנטישמית בחורי ישיבה כן קיבלו דיחוי משירת בצבא, להבדיל ממדינת ישראל! מעניין להיווכח שהמשטרה הצבאית הליטאית הסתמכה על תעודה מישיבת פוניבז' לצורך הוכחת מעמדו של הנושא אותה כתלמיד ישיבה. 

התעודה נפתחת כספר, בעמוד הימני מופיע הנוסח בעברית ובעמוד השמאלי, בליטאית. ה'פונביז'ער רב' חתום פעמיים הן בנוסח העברי והן בנוסח הלועזי [בלועזית!]. תוקף התעודה: החל מיום י"ב לחדש ניסן תרפ"[א] עד יום א' לחדש אייר תרפ"[א]" - בין הזמנים של חודש ניסן.

מסמך היסטורי - נדבך בגזירת הגיוס המרחפת מעל עולם הישיבות מיום היווסדו ועד עצם היום הזה. 

מפרט: 17X16 ס"מ. חתי"ק 'הגאון מפונביז' [פעמיים] והמשגיח הגאון הצדיק רבי יוסף אריה ליב נענעדיק, וחותמת "בית אולפנא רבתי דפאנוועוועז".

מצב טוב מאד. סימני קיפול.

.................................................. ...........................

ביוגרפיה

'הגאון מפונביז' רבי יוסף שלמה כהנמן [תרמ"ח-תשכ"ט], ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה.

רבותיו: למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקופ. הוא הנהיג בטלז את "מרד המוסר" בישיבה ועמד בראש ישיבת טלז המחתרתית. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ושלוש שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים. היה מבאי ביתו של רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, שהסמיכו לרבנות בחודשי חייו האחרונים.

רבנותו: לאחר פטירת הרב אפשטיין באדר ה'תרס"ח, התמנה לממלא מקומו באופן זמני. לאחר נישואיו כיהן כרבה של וידז', על מקום חמיו. בד בבד עמד בראשות הישיבה בגרודנו. לאחר פטירת הרב יצחק יעקב רבינוביץ מונה לרבה של פוניבז', והקים שם את הישיבה המפורסמת.

בארץ ישראל: לאחר השואה עלה לארץ ישראל וקומם במו ידיו את עולם ישיבות ליטא. על שמו נקראים רחובות הרב כהנמן בבני ברק ובשכונת רמת שלמה בירושלים, כמו כן נקראת על שמו שכונת נאות יוסף בבני ברק. בנו היה הרב אברהם כהנמן נשיא ישיבת פוניבז'. בנו של רבי אברהם כהנמן הוא הרב אליעזר כהנמן נשיא ישיבת פוניבז' וחתנו הוא הרב שמואל מרקוביץ ראש ישיבת פוניבז'.

המשגיח הגאון הצדיק רבי יוסף אריה ליב נענעדיק [נספה בשואה בשנת ה'תש"ג], היה מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בין מלחמות העולם. מחניכי ה'תלמוד תורה' בקלם ושימש כמשגיח רוחני בישיבות החשובות בליטא, בהן: בישיבת לומז'ה, בישיבת ראדין, בישיבת שער התורה בגרודנה, בישיבת פוניבז' ובישיבת קלצק.

רבותיו: למד בצעירותו בישיבת טלז אצל הרב שמעון יהודה שקופ. בהמשך נסע ללמוד ב"תלמוד תורה" שבקלם והיה מראשוני תלמידי הרב שמחה זיסל זיו-ברוידא ("הסבא מקלם") ממנו קיבל את דרכו הפדגוגית.

רבנותו: כיהן כרבן של כמה ערים ועיירות. הקים בקלם את המכינה לתלמוד תורה, ושימש בה ר"מ יחד עם ידידיו הרב אליהו לופיאן והרב ירוחם ליבוביץ. בשנים הבאות נסע לשמש משגיח רוחני בישיבות אחדות: ישיבת בריינסק וישיבת לומז'ה, ולאחר מכן ישיבת ראדין. בשל מלחמת העולם הראשונה והחשש מפני הכיבוש הגרמני ההולך וקרב, נמלטו רוב ככל בחורי ישיבת ראדין מזרחה לעומק שטח רוסיה יחד עם ה"חפץ חיים". הרב ננדיק נותר בראדין לנהל את הישיבה עם ראש הישיבה, הרב משה לנדינסקי. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 עבר לשמש משגיח בישיבת שער התורה בגרודנה ועזר בכינונה. הוא פעל והביא אליה כראש ישיבה את רבו הראשון, הרב שמעון שקופ, שנותר מזוהה עם הישיבה עד פטירתו. ב-1923 הקים רבי פסח פרוסקין את ישיבת קוברין, הרב ננדיק הוזמן לכהן בה כמשגיח וחילק את זמנו בין ישיבת קוברין לישיבת קלצק.

ישיבת פוניבז': כשכבשו הבולשביקים את גרודנה בשנת 1921, נמלט עם 40 תלמידים לישיבת פוניבז' ושימש בה משגיח במשך תקופה, עם שובו לאחר זמן לגרודנה החליפו כמשגיח בפוניבז' הרב ירוחם ליבוביץ.

בשואה: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר עם תלמידיו בקלצק ומ-1940 בווילנה, תחילה תחת הכיבוש הסובייטי ואחר כך תחת הכיבוש הגרמני. הוא נספה עם אשתו ובנו היחיד בשואת יהדות ליטא. כתביו ושיחותיוכתביו הרבים שהופקדו בידי תלמידו הרב ליב רוטקין נתפסו בידי הקומוניסטים ונשרפו, כל שיחות המוסר שלו שנדפסו לאחר המלחמה מקורן ברשימות של תלמידים. דברי תורתו מרוכזים בספרים "רחשי אילן", "מוסרי קלצק" ועוד.