בידספיריט | 'נודע ביהודה' - דפוס ראשון


'נודע ביהודה' - דפוס ראשון פראג תקל”ו -עותק נאה שוליים רחבים, חתימות עתיקות. שו”ת נודע ביהודה, מהדורה קמא. חלקים ראשון ושני, שער נפרד לחלק השני. כולל פולמוס ה'לשם יחוד'. מאת גאון הגאונים רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב”ד פראג, הנקרא על שם ספרו בעל ה'נודע ביהודה'. פראג, [תקל”ו-תקל”ז 1776-1777]. מהדורה ראשונה של ספר השו”ת הנודע שבכל הזמנים, הנחשב לסמל הגאונות התלמודית, שנדפסה בחיי המחבר! על גדולת וקדושת הספר והפסקים שבו, תעיד העובדה כי למרות שהנודע ביהודה התנגד לתנועת החסידות שרווחה בתקופתו והסתייג מלימודי הקבלה ואף תקף את החסידים. למרות זאת זכה להערכתם של האדמו”רים. מקובל כי הבעש”ט אמר: שעליו עומד שליש העולם, וכן מובא בספרי תולדות החסידות שכאשר גילו משמים לבעש”ט שלתיקון נשמתו עליו לשמש תלמיד חכם - הלך לשמש את הנודע ביהודה והצית בשבילו את מקטרתו. ואף רבי שניאור זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב”ד) אמר עליו: ”שהיה יחיד בדורו בהוראותיו והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא את המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה” (מופת הדור, עמ' עד). כמו כן בחסידות בעלז נהוג שאין אומרים 'לשם יחוד' ביום היארצייט של הנודע ביהודה (למרות שזו הייתה מחלוקתו העיקרית עם החסידים)! גם החיד”א בספרו ”שם הגדולים” כותב על הספר נודע ביהודה: ”תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...”. פולמוס הלשם יחוד: בתשובה צ”ג תוקף הנודע ביהודה את החסידים במילים חריפות ביותר: ”ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם”! בחלק א' שלפנינו (יורה דעה סימן צ”ג) מופיעה תשובתו המפורסמת של הנודע ביהודה נגד אמירת ה'לשם יחוד' המקודש בתורת החסידות. למרות שמקור המנהג מופיע כבר בכתבי האר”י, אך הנודע ביהודה ראה לנכון לחלוק עליו בחריפות והיה למתנגד הידוע ביותר לאמירת ”לשם יחוד” והוא אף תוקף את החסידים במילים חריפות וז”ל: ”אשר שאל בנוסח 'לשם ייחוד'... ולדעתי זה רעה חולה בדורנו... כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים, ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים, אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר 'ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם', והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו...”. על כך נפוץ הסיפר העממי הבא (מובא בספרו של י.ל. מיימון ”שרי המאה” א', עמ' 189): במהדורת הדפוס השנייה של ספר השו”ת נודע ביהודה שיחדו החסידים את המדפיס כדי שישנה את המשפט לצורתו המקורית: ”ופושעים יכשלו בם”. כאשר נוכח הנודע ביהודה בהדפסה ה”מתוקנת” חייך ואמר: ”אני הפכתי את הפושעים לחסידים (כאשר במקום המילה ”פושעים” כתב הנודע ביהודה ”חסידים”), אך הם הפכו את החסידים לפושעים... (כאשר שינו בחזרה את המלה ”חסידים” למילה המקורית ”פושעים”)”. לאמיתו של דבר לא נמצא אישור לסיפור זה. בדף השער חתימה: ”שמואל יכונה זנוויל בלאאמ”ו הגאון מו”ה יעקב יצחק הכהן אדליר זצללה”ה”, אולי זה רבי שמואל זנוויל אדלר חמיו של הגאון רבי משה רייך? רישום נוסף: ”שייך להקצין הנדיב ר”ה הירץ אופנהיים...”. מפרט: [2], פו, [9] דף; [1], קנז דף. 31 ס”מ. שער נפרד לח”ב. נייר בהיר ואיכותי. כריכה עתיקה פגועה. כתמי זמן. מעט מאוד קרעים ונקבי עש בודדים. שוליים נאים. מצב טוב - טוב מאוד.