בידספיריט | מבוא שערים העותק האישי עם

מבוא שערים העותק האישי עם הגהות בעצם כתב יד קודש המקובל הרב השד”ה! ספר מבוא שערים לרבינו חיים ויטאל, עם הגהות וביאורים מאת רבי מנחם מענכין בלא”א מו”ה שלום ז”ל היילפרין, על ידי ר' שלמה ברוך ורבי משה פנחס צופיוף הכהן. ירושלם, תרס”ד [1904]. שער מוזהב.  העותק של המקובל האלוקי הרב השד”ה רבי חיים שאול דוויך הכהן, לאורך הספר ישנם הגהות חשובות וקבליות בכתיבת יד קדשו של הרב השד”ה. בדף הכריכה רישום בעלות שאלה על מנת להחזיר לבעליו משה דוויק הכהן [נכד הרב השד”ה בן לבנו הר  מאיר] שהוא בעל הספר הזה.. אם כן כאמור לפנינו ספר קבלה מר' חיים ויטאל והעותק האישי בו הגה בקדושה ובטהרה, והגיה הגהות בכתיבת ידו הטהורה גדול המקובלים רבינו חיים שאול דוויק הכהן זיע”א, המכונה הרב השד”ה, רבו של הרב פתייה, ובעל 'כף החיים'. במקור [2] עו דף. לפנינו [1] עו דף. [חסר דף שאחרי השער]. שער מוזהב. 35 ס”מ. מצב; כללי טוב למעט דף השער מנותק וקרוע באמצעו עם הדבקה וחסר בחלקו העליון. דפים מנותקים, ללא כריכה אחורית וגב. המקובל האלוקי רבי חיים שאול דוויך הכהן – 'הרב השד”ה' - [תרי”ח-תרצ”ג], מגדולי המקובלים. רבה הראשי של ארם צובה, וראש ישיבות המקובלים ”בית א-ל” ו”רחובות הנהר”. נולד בחלב לאביו הרב שאול עזרא הכהן דוויך (נכתב גם דוויק) שהיה רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר אמת מאר”ץ. בשנת תרמ”ז החל לשמש כרבה של חלב, ובשנת תר”ן הוא עלה לארץ ישראל עם קבוצת רבנים מחלב. בירושלים היה מראשי ישיבת בית א-ל שבעיר העתיקה וכאשר נוסדה ישיבת רחובות הנהר, בשנת ה’תרנ”ח בשכונת הבוכרים בה למדו כ-60 חכמי קבלה והתפללו עפ”י כוונות הרש”ש, נקרא רבי חיים שאול דוויך הכהן שהיה אז בצעירותו לעמוד בראשה. במשך כל ימות השנה עבר לפני התיבה בתפילות והיה עומד זמן רב ומתפלל עפ”י הכוונות ללא סידור בידו. בימים הנוראים, רבים מבני ירושלים נהגו להצטופף בבית הכנסת על מנת לזכות ולהתפלל עמו. בחזרת הש”ץ, כאשר הגיע לברכת ‘המחזיר שכינתו לציון’ היה פורץ בבכי, ומדי יום מצאו את הקרקע במקום שבו עמד רטובה מדמעותיו. היה בין המסכימים על פירוש 'הסולם' לספר הזוהר, לצד רבי יוסף חיים זוננפלד הכותב שם על רבינו: ”האמת אגיד, שאני יודע מך ערכי, כי אפילו בפשט איני כדאי ליתן הסכמה, מכ”ש בדבר שלא בי הוא, אבל כולי עלמא מכירים את כבוד שר המסכים הנ”ל (הרב השד”ה), הכהן הגדול בלימוד הקבלה ומפורסם שמו”. היה רבם ומאורם של חלק חשוב מחכמי ירושלים המקובלים, ספרדים ואשכנזים. כוחו היה בתפלתו, וברכתו עשתה פרי. גדולי הרבנים והאדמור”ים שביקרו בארץ היו באים אליו להתברך ממנו, ולשוחח אתו בדברים העומדים ברומו של עולם. חיבוריו: ספר ”איפה שלימה” – פירוש על אוצרות חיים. ”ספר ייחודים”. ”הערות הרב השד”ה” על דברי הרש”ש בספר נהר שלום. ”שר שלום” ו”פירוש על שיר השירים”. ”פאת השדה” ועוד. עוד בהיותו בארם צובא נהג לרשום חידושיו בחכמת הקבלה בגליונות ספריו, לאחר שכבה מאור עיניו היו התלמידים היושבים לפניו רושמים את דבריו על הגליונות. (רבי יהודה פתייה ה”בית לחם יהודא”, רבי יעקב חיים סופר ה”כף החיים”, רבי סלימאן אליהו, רבי אליהו מערבי ואחרים).