בידספיריט | דפי הגמרא האבודה שניצלו מהאינקוויזיציה

דפי הגמרא האבודה שניצלו מהאינקוויזיציה הפורטוגלית – מהיחידים בכל העולם כולו!! 3 דפי אינקונבולה ממסכת ברכות המיוחדת, שנדפסה בפורטוגל בתקופת הגירוש – פארה, קודם רנ”ז [1497] * שלושה קטעי דפים בפורמט בינוני, שהוצאו מתוך גניזת כריכה כמעט בשלימותם, והם שריד יקר מציאות ביותר למסכתות התלמוד הפורטוגליות, אשר נדפסו סמוך ביותר לזמן חורבן יהדות פורטוגל ורובן המוחלט הושמד בידי האינקוויזיציה. נדפס בעיר פארה שבפורטוגל, לפני שנת רנ”ז - היא שנת חורבן יהדות פורטוגל.  דפים בעלי נוסחה ספרדית קדומה של התלמוד, שנאבדה כמעט לחלוטין, ונותרו ממנה רק שרידי דפים (לא ידוע עותק שלם בעולם - ראה להלן).  בערב תשעה באב בשנת רנ”ב אירע 'גירוש ספרד' אשר גדע לדאבון לב את פריחת יהדות ספרד המעטירה. רבים מיהודי ספרד נמלטו לפורטוגל השכנה, אולם גם בה לא ידעו מנוח, כי בשנת רנ”ז נחתמה בפורטוגל גזירת ההטבלה במסגרתה הוטבלו כל היהודים בעל כורחם לנצרות ה”י. האינקוויזיציה רדפה באכזריות את היהודים, העלתה אלפי אלפי אנוסים על מוקד האוטו-דה-פה, שרפה והשמידה כל זכר לסממן יהודי - וביניהם את ספריו של עם הנצח.  עד לפני כ-120 שנים - סברו רבים מהחכמים והחוקרים כי ”מסכתות פורטוגל” לא היו ולא נבראו, מחמת שלא זכו לראותן! הגאון בעל 'פחד יצחק' אמנם מזכיר במפורש נוסח מיוחד שראה ב”גמרא דפוס פורטוגאל”, אולם ב'מאמר על הדפסת התלמוד' (שנדפס לפני כ-150 שנה) - שיער כי הפחד יצחק ראה גמרא קושטאית ולא פורטוגלית, וכי ”נראה שמעולם לא נדפסו מסכתות בפורטוגאל”. בשנת תרס”ח נתגלו קטעי דפים חדשים של מסכת גיטין (הדומים דמיון מובהק לקטעי מסכת ברכות שלפנינו), הכוללים קולופון, בו נכתב במפורש: ”...שנת ובאו ציון ברנ”ה [=רנ”ז], על פי היקר דון שמואל פורטירו יצ”ו בעיר פארה”. (ראה: יקירסון במבוא לח”א). ע”פ קולופון זה של גיטין - נקבע מקום ההדפסה ושנת ההדפסה המשוערת של דפי ברכות שלפנינו. בדפוס זה נדפס הנוסח הספרדי האבוד של מסכת ברכות, מתוך כתב־יד, השונה מאוד בנוסחתו, במבנהו התוכני ובצורת הדפסתו הטיפוגרפית, מ'צורת הדף' המופיעה בגמרות הרגילות שנדפסו ב-500 שנים האחרונות.  זמן לא רב לאחר מכן נדפס ”ש”ס בומברג” אשר מדפיסיו השתמשו בנוסח הצרפתי-אשכנזי, וזכרו של הנוסח הספרדי - אבד. רק מעט מזעיר ממנו נשתמר בשרידי הגמרות הספרדיות והפורטוגליות, כדוגמת הדפים שלפנינו, וכן בציטוטים בחיבורים ספרדיים (כדוגמת עין יעקב, וגם זה רק בדפו”ר שלו!). ראה הרחבה להלן. מלבד הנוסח השונה, גם עצם צורת ההדפסה היא ייחודית מאוד: נדפסה בלי תוספות (שמקורם בחכמי אשכנז), והפירוש רש”י נדפס באותיות מרובעות ולא בכתב רש”י! מהדורה יקרת מציאות ביותר: המסכת הכילה כנראה 70/80 דפים, אולם כיום ידועים ממנה מכל ספריות העולם רק 19 דפים שונים! (גם מסכת גיטין לא שרדה בשלימותה, וידועים ממנה רק 31 דפים!). הדף השלישי מתוך השלושה שלפנינו אינו נמצא באוסף הספריה הלאומית, ואף בשני הדפים האחרים - מופיעים שורות ותיבות שחסרות בעותק הספריה הלאומית (ושם מופיע חלק ממה שחסר אצלינו). תיאור מפורט של הדפים: [3] דפים, כמעט שלמים. [פארה, לפני רנ”ז 1497]. הגמרא נדפסה באותיות מרובעות גדולות מטיפוס ספרדי, רש”י נדפס באותיות מרובעות קטנות, אף הן כמובן מטיפוס ספרדי. דף 1 - מתאים לדפים מח ע”ב - מט ע”א של צורת הדף הרגילה. גודל: 15.1X28 ס”מ בקירוב. דף 2 - מתאים לדפים מט ע”א - נ ע”א של צורת הדף הרגילה. דף זה הוא המשך ישיר של דף 1. גודל: 18.3X28.5 ס”מ בקירוב. דף 3 - מתאים לדף נז ע”ב של צורת הדף הרגילה. גודל: 19.6X18.6 ס”מ בקירוב. מצב: הדפים הוצאו מגניזת כריכה, ומצבם בהתאם, עם חסרונות טקסט, כתמים ניכרים ונקבים. נדיר מאוד למצוא דפים שלמים. ביבליוגרפיה: צילום ששת העמודים שלפנינו: ח”ז דימיטרובסקי, שרידי בבלי, ניו־יורק תשל”ט, ח”א, צילומים: 17א, 18א, 19א, 20א, 42א, 42ג. על מקום ושנת ההדפסה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו־יורק וירושלים תשס”ד, ח”א, עמ' כב-כג בהקדמה; ח”ז דימיטרובסקי, שרידי בבלי, כרך מבוא ביבליוגרפי היסטורי, עמ' 15 ואילך, בארוכה. רישום ביבליוגרפי: יקירסון, ח”ב, עמ' 465-466; אופנברג, Hebrew Incunabula in Public Collections, 1990, עמ' 156, מס' 120; יצחק יודלוב, גנזי ישראל - אוסף מהלמן, ירושלים תשמ”ה, מס' 18 (והוא עותק הספריה הלאומית). סטפנסקי, ספרי יסוד - אינקונבולים, מודיעין תשפ”ד, במבוא, עמ' 320 (בתוך: ספרי יסוד, שם). - - - - - - - - - - - - - - מאפיינים ייחודיים המופיעים ב'גמרא פורטוגל' שלפנינו: * כל מבנה צורת הגמרא שונה מהמקובל כיום: במקום שתודפס כל משנה בפני עצמה ולאחריה הגמרא, כמו בסדר הדף המקובל – אצלינו לאורך הפרק לא מופיעות המשניות אלא רק ציטוטי קטעים מהמשניות באמצעות הסימון 'מתני' או 'פיסק'[א]', ולאחריהם קטע הגמרא העוסק בענין. המשניות נדפסו (כנראה) ברצף בתחילת כל פרק (!). * במקום הנוסח המקובל ”הכי קאמר” - מופיע אצלנו הנוסח החריג ”הכי קאמא”, שמופיע בקביעות רק בספרים בודדים שמקור כולם הוא מספרד (וראה על זה: דימיטרובסקי, מבוא, עמ' 11) * שם השם הודפס בצורה משונה ביותר: שני יו”דין, ולאחריהן האות ג' בהיפוך! * סימני הפיסוק אינם נקודה ופסיק רגילים (./, ) - אלא נקודה עילית (בדומה לסימן הניקוד חולם) או שתי נקודות עיליות צמודות. * ועוד ועוד.  - - - - - - - - - - - - - - - - - על נוסח הגמרא האשכנזי ונוסח הגמרא הספרדי: נוסח חכמי צרפת ואשכנז – הוא הנוסח שהיה לפני רש”י ובעלי התוספות ושאר חכמי אשכנז וצרפת. נוסח זה מקורו בארץ ישראל, והובא לאיטליה ומשם לאשכנז וצרפת. נוסח חכמי ספרד הקדמונים, שמקורו בישיבות גאוני בבל שבהם השתמשו חכמי ספרד הקדמונים וביניהם, רבי שמואל הנגיד, הר”י מיגאש ורבי מאיר הלוי אבועלפיה בעל יד רמה. בתקופת הראב”ד, הרז”ה והרמב”ן, כבר חדר לארץ ספרד גם נוסח צרפת,