בידספיריט |  צוואתו ההיסטורית של מרן החפץ

 צוואתו ההיסטורית של מרן החפץ חיים זצ”ל. מסמך היסטורי מרתק אודות חייו ופעולותיו לזיכוי הרבים ועתיד ישיבתו בראדין, כתובים בעצם כתב יד קדשו. ראדין תרפ”ו * צוואתו הטהורה של מרנא ורבנו רבינו החפץ חיים זצ”ל בה מציב ציוני דרך בחייו ופעולתיו לזיכוי הרבים ומצווה על עתיד ישיבת ראדין וראשיה לאחר אריכות ימיו – כתובה כולה בעצם כתב ידו וחתימתו המלאה: פה ראדין, נאום ישראל מאיר הכהן ב”ר אריה זאב הכהן מחבר ספר חפץ חיים ומשנה ברורה. בצוואתו עורך החפץ חיים בענוות חן, סיכום נרגש של תמצית חייו (אוטביוגרפיה) ומודה לה' על פעולותיו לזיכוי הרבים. הוא מספר בתחילתה על הרעיון שהרעיש עולמות בשעתו ועד היום ושהוציא למעשה את טבעו בעולם, לעורר את האנשים על חומרת איסור דיבור 'לשון הרע' וכך כותב: ”נתן ד' בלבי לעורר אנשים אודות חלק הדיבור [שמירת הלשון] שלא יהיה הפקר ולעשות פתיחה רחבה להציע לפני העולם את גודל ענינה ונתן ד' חיני בעיני העולם שנתקבל דברי... ובשנת ל”א ול”ב (1871-1872) חיברתי את הספר חפץ חיים ח”א וח”ב ונתתי לבי להוציאו לאור ועזרני השי”ת שבשנת ל”ג הדפסתיו כולו... ובשנת תרל”ו (1876) הוצאתי את שמירת הלשון ג”כ לאור עולם”. הוא מספר על יסוד הישיבה עם בואו לראדין בשנת תרכ”ט ובלשונו: ”ומאז שבאתי לראדין העירני רוחי בע”ה לקבץ בחורים ואברכים ללימוד התורה” ומעיד על עצמו שעם עיסוקיו הרבים בכתיבת חיבוריו: 'לא העלמתי עין מן הישיבה להחזיקה ולהרבותה ולהשגיח עליה בכל ענינים שהיא צריכה' ומעלה על הכתב בערגה את תשוקתו לעלות לארץ הקודש באחרית ימיו ומגלה שמן השמים עכבוהו לעלות לארץ ישראל: 'לעת זקנתי היה בדעתי ליסע לארץ הקדש ולהשאיר הישיבה על מקומה ועשיתי כל ההכנות הנצרכות לזה, אכן עכבוני מן השמים שפתאום ביום שהייתי מוכן לנסוע נחלתה אשתי במחלה מסוכנת... וממילא אני מוכרח להשאר פה' ומתוך דאגתו העמוקה לעתיד הישיבה לאחר אחרית ימיו, הוא מצווה וממנה אחריו את חתנו רבי מנחם מנדל זאקס [לימים ראש ישיבת חפץ חיים בניו יורק] להיות ר”מ בישיבה 'מכחי ומזכותי' ושימסור שיעורים לצד הגאון רבי נפתלי טראפ ובידי נכדיו ר' יהושע העשיל לווינסון ורבי אליעזר זאב קפלן הוא מוסר את הנהלת הישיבה בגשמיות ורוחניות. בצוואתו קיפל החפץ חיים את שישים שנות מסירותו לעם ישראל עם ציוני דרך אלו: תרכ”ט – יסוד הישיבה תרל”א-תרל”ב – חיבור ספר חפץ חיים תרל”ג – הדפסת ספר חפץ חיים תרל”ו – הדפסת ספר שמירת הלשון תרמ”ז – צירוף חתנו רבי צבי הירש לעווינסאן להנהגת הישיבה תרפ”א – פטירת חתנו הנ”ל וצירוף נכדיו להנהלת הישיבה תרפ”ו – זמן כתיבת הצוואה ומסירת כח הזכות שלו באמירת השיעור לחתנו רמ”מ זאקס ומינוי נכדיו להנהלת הישיבה. ******** חרדת קודש אופפת את כל הנושא בידיו צוואה נפלאה זו, לא באגרת או מכתב 'רגיל' עסקינן, כי אם בצוואת קודש, אשר נכתבה מהמיית לבו של פאר הדורות, בשעה שהוא דואג את דאגתו התהומית לפרי טיפוחיו במשך כמעט שישים שנה, ומפקיד את ציפור נפשו ה'מתיבתא רבתא' בידי הדורות הבאים. בשולי הצוואה חתמו ביום כתיבתה י”א טבת תרפ”ו, נכדי החפץ חיים ר' יהושע העשיל לווינסון ורבי אליעזר זאב קפלן, שתיהם דמויות הוד שמסרו נפשם על קיום הישיבה בימי החפץ חיים ולאחריו, עד עלותם על המוקד במות קדושים וטהורים בשנת תש”ד. ראדין תרפ”ו [1926]. 29 שורות רחבות בעצם כתב יד קדשו ועם חתימתו. דף גדול 22*35 ס”מ. סימני קיפול וסימני קרע ללא חסרון בטקסט. מקור: משפחת החפץ חיים הצוואה התפרסמה לראשונה על ידי בנו רבי אריה ליב בספר 'מכתבי הרב חפץ חיים זצ”ל' (ורשא תרצ”ו) עמ' רנ”ו ושוב בספרו של ר' משה מאיר ישר 'דאס לעבען און שאפען פון חפץ חיים' (ניו יורק תש”ו) עמ' 583 תחת הכותרת ”חפץ חיים'ס צוואה בנוגע דער ישיבה און איהרע פיהרער”