בידספיריט | הכהן הגדול מלובלין. קול קורא

הכהן הגדול מלובלין. קול קורא מרגש עבור אוכל כשר לחיילים יהודים בצבא הפולני בחתימת יד קדשו של הגאון הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין * אליכם אישים אקרא... זרע אברהם אבינו.... אנחנו פה לובלין רואים את הלחץ זו הדחק, אנקת אחינו בני ישראל אנשי הצבא העומדים פה על משמרתם לשרת בעבודת הצבא.. אין להם אוכל כשר להשיב את נפשם'. קול קורא ליהודי לובלין לתרום ולסייע לקבוצת יהודים מהעיירה ווינעווא [טשעכיו] הסמוכה ללובלין, שלקחו על עצמם, אספקת אוכל כשר לחיילים יהודים בני תורה. על הכרוז חתומים שלשה גדולי עולם בחתימת ידם: הגאון מלובלין, הכהן הגדול מלובלין, והאדמו”ר מלובלין. · הגאון רבי שניאור זלמן אב”ד לובלין בעל שו”ת תורת חסד – בתוספת שורה בכתי”ק · האדמו”ר רבי צדוק הכהן מלובלין – אוטוגרפים ממנו נדירים מאוד · האדמו”ר רבי אברהם איגר מלובלין מסמך לא ידוע, חשוב ומיוחד באופן יוצא מן הכלל, הן בגלל ערכו ההיסטורי, הן בגלל החתימות הקדושות של צדיקי וגאוני לובלין המתנוססות עליו. הגאון הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ”ג-תר”ס) בעל 'פרי צדיק' צדקת הצדיק, ועוד חיבורים רבים. מדמויות ההוד של אדמו”רי פולין, יחיד ומיוחד בגאונותו ובקיאותו המבהילה בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר ובדרכו הייחודית. הוא קיבל בחסידות מהרה”ק מאיזיביצ'א ומרבי יהודה ליב איגר, שתיארוהו 'שר התורה'. ספרו 'פרי צדיק' הוא מספרי הקבלה והמחשבה היסודיים בחסידות. הגאון רבי שניאור זלמן אב”ד לובלין בעל שו”ת תורת חסד (תק”צ-תרס”ב) נודע בשם 'הגאון מלובלין' או 'בעל תורת חסד' על שם ספרו הלמדני שהקנה לו שם עולם, כהן כרבה של לובלין משנת תרכ”ח עד עלותו לארץ הקודש בשנת תרנ”ב. בין הגאון מלובלין לכהן מלובלין שררו יחסי ידידות קרובים. האדמו”ר רבי אברהם איגר מלובלין בעל שבט מיהודה (תר”ו-תרע”ד) בן האדמו”ר רבי יהודה ליב איגר מלובלין בן רבי שלמה איגר בן הגאון רבי עקיבא איגר, החל לכהן כאדמו”ר בשנת תרמ”ח, בבית מדרשו של אביו בלובלין. הוא חותם כאן ביום האחרון של שנת האבל על אביו בתוספת: הכ”מ – הריני כפרת משכבו (רבי יהודה ליב איגר נפטר בכ”ב שבט תרמ”ח, מכתב זה הוא מכ”א שבט תרמ”ט). אגב, לאחר פטירת האדמו”ר רבי יהודה ליב איגר, דאג בעל תורת חסד שגם רבי צדוק שהסתופף בצל רבי יהודה ליב וגם בנו רבי אברהם, יקבלו על עצמם את עול הנהגת החסידות (ספר 'הכהן' לשמואל אונגר לובלין תרפ”ד עמ' 46) לובלין תרמ”ט [1889]. דף בגודל: 19*30 ס”מ. כתיבת סופר נאה וחתימות מקוריות, חורים קטנים עם חסרון מזערי בקיפולי הדף, קרע קטן בשוליים. מודבק על נייר חיזוק. החיילים היהודים בצבא הפולני בצבא הפולני שירתו בעל כרחם אלפי חיילים יהודים. מלבד התנאים הפיזיים הקשים, והאנטישמיות שהם חוו, אחת הבעיות הקריטיות שעמדו בפניהם, היה אוכל כשר, המטבחים הצבאיים כמובן לא היו כשרים והם סיפקו בעיקר מאכלות אסורות, נבילות וטריפות. החיילים היהודים נאלצו להתקיים על לחם, מים וירקות חיים, במשך חדשים ארוכים, אך לא תמיד זה היה מספיק כדי לשרוד, ולא תמיד היה קל לעמוד בנסיון הרעב המציק. נקל לשער את הרגע הכואב עבור יהודי ובפרט בן תורה ירא שמים, שמעולם לא הכניס לפיו דבר שיש בו חשש כשרות, והיה אנוס להחיות את נפשו, כדי לא למות ברעב. הרבנים כאבו מאוד את המצב ועודדו את בני הקהילות היהודיות שבקרבת הבסיסים, לעשות כל מה שהם יכולים, כדי לספק לחיילים אוכל כשר, אך לא תמיד הצבא אישר זאת והם נאלצו להבריח אוכל בהסתר. בקול קורא שלפנינו, נכתב שנוצרה הזדמנות לספק לחיילים אוכל כשר ולכן קוראים רבני לובלין ליהודי העיר לובלין, לתרום ולסייע לצורך הענין הגדול הזה ------------------------------ יש לך שאלות על פריט זה? אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>