בידספיריט | כתב שדרו”ת המקורי של החיד”א
כתב שדרו”ת המקורי של החיד”א חברון תקי”ג * תעודה היסטורית מרשימה. כתב השדרו”ת של שליחותו הראשונה של רבינו החיד”א מאת רבני עיר האבות - חברון. האגרת היא מחנוכה תקי”ג. החיד”א יצא בשליחותו הראשונה, בחודש שבט תקי”ג והגיע לאלכסנדריה ומשם הפליג לליוורנו וסיבב באיטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת וחזר לאיטליה ומשם לתורכיה, ממנה חזר לירושלים ביום ד' ניסן תקי”ח. אל העיר מודינא הוא הגיע לראשונה בעשרה בטבת תקי”ד ואת קורותיו בעיר הוא מספר ביומנו 'מעגל טוב'. במודינא ראה החיד”א כתבי יד רבים וחשובים ומהם בית הבחירה להמאירי ואור יקר להרמ”ק והזכירם בספרו שם הגדולים. שלוחא דרבנן מאות שלוחים יצאו במשך מאות שונים מארץ ישראל לגולה, כדי לעורר את יושבי הגולה, רחמנים ונדיבי עם, לתמוך בישוב היהודי בארץ ישראל שסבלו ממיסים כבדים שהטילו עליהם השליטים העריצים והאכזרים. אך השד”ר, הידוע מכולם שהטביע את חותמו על מוסד ה'שליחות' והביא את תפארתה וכבודה של יושבי ארץ ישראל לגולה, היה ללא ספק רבינו החיד”א. בכל מקום אשר דרכו רגליו, הוא האדיר והגדיל את כבודה של ארץ ישראל. דמותו המכובדת והמרשימה, גדולתו התורנית, הליכותיו ומידותיו גרמו לכך שהצליח להשפיע במידה מרובה על יהודי מערב אירופה בה ביקר לתמוך ללא סייג בישוב היהודי בעיר האבות חברון. על האגרת חתומים גדולי רבני חברון באותם הימים – רובם באו בהסכמה על ספרו הראשון של החיד”א 'שער יוסף' שהדפיס באותה שליחות בליוורנו. 1)רבי אברהם קאשטיל – רבה של חברון, תלמיד רבי ישראל זאבי בעל אורים גדולים, כנזכר בשם הגדולים מערכת י' אות תי”ב. חתום ראשון בהסכמה על שער יוסף ובהקדמת רבני חברון לספר אורים גדולים (אזמיר תקי”ח) לרבו. החיד”א בספריו מביא דברי תורה בשמו. 2)רבי חיים יהודה גומיץ פאטו – מרבני חברון. שאר בשרו של החיד”א, חתום בהסכמת רבני חברון לספרי החיד”א: שער יוסף וברכי יוסף, ובספר אורים גדולים, וכן על אגרות שליחות שונות בין השנים תק”י-תקמ”ב. אגרות אליו נדפסו בספר אגרות החיד”א, רבו של רבי יצחק זאבי הנזכר להלן (מס' 6). 3)רבי פנחס מרדכי באג'איו - מרבני חברון, חתום בהקדמה לספר אורים גדולים ובהסכמה לברכי יוסף ובאגרות שדרו”ת. 4)רבי חייא זאבי – רבה של חברון לאחר פטירת רבי אהרן אלפנדרי בעל יד אהרן. קודם לכן יצא גם כשד”ר חברון. חתום בהסכמות על ספרי החיד”א: שער יוסף וברכי יוסף וכן באורים גדולים. 5)רבי שמואל הכהן – מחכמי חברון, כנראה נכדו של ר' שמואל הכהן שד”ר חברון (ראה שלוחי ארץ ישראל עמ' 592 הע' 79). 6)רבי יצחק זאבי – מרבני חברון. בנו של הגאון רבי אברהם ישראל זאבי בעל 'אורים גדולים', שאר בשרו של החיד”א. גדל בבית אחיו חורגו רבי חיים יהודה גומץ פאטו הנזכר (ראה בהקדמתו לאורים גדולים). יצא פעמיים כשד”ר חברון (יערי, שם עמ' 584, 586). 7)רבי אברהם גדילייא – מגדולי חכמי חברון, יצא כמה פעמים כשד”ר חברון. בעת שליחותו של החיד”א, הוא נעזר בפנקס השליחות של רבי אברהם גדליה (ראה מעגל טוב עמ' 13). נפטר בחברון לפני תקל”ז. (לפי הנוהג שהרב החשוב השני, חותם בצד שמאל, הוא היה השני בחשיבות באותה עת, לאחר רבי אברהם קאשטיל.) ____________________ רבינו הקדוש רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ”ד-תקס”ו) מדמויות ההוד שעמדו לעם ישראל, גאון פלאי ומקובל אלהי, תלמידם של הרש”ש והאור החיים הקדוש, ומגדולי המחברים בכל הזמנים. ספריו וחיבוריו הרבים בכל מקצועות התורה, הלכה, פרשנות וקבלה, התקבלו בכל תפוצות ישראל וכל חכמי הספרדים הלכו לאורו בכל פסקיו והוראותיו, עד שאמרו 'מיוסף [בעל השלחן ערוך] עד יוסף לא קם כיוסף'. חברון, כסלו תקי”ג [1752]. דף כפול גדול: 21*33 ס”מ. מצב טוב: בכמה מהמילים הגדולות שנכתבו בהבלטה חורים מחומציות הדיו. נדפס על פי כתב זה בקובץ הדרום, ח-ט (ניסן תשי”ט) עמ' 15-22. --------------------------------- יש לך שאלות על פריט זה? אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>