בידספיריט | סידור משנת חסידים – אמשטרדם

סידור משנת חסידים – אמשטרדם תקכ”ד [1764] מסידורי האר”י הראשונים! * סידור קבלה נדיר ביותר. 'תפלה מכל השנה כפי סידור הקדוש והטהור האר”י' עם כוונות התפילה מאת המקובל האלוקי רבי עמנואל חי ריקי. סידור 'משנת חסידים' הוא מראשוני הסידורים על פי נוסח האר”י שהתקבל אח”כ בכל תפוצות קהילות החסידים, והיה מקובל על צדיקי החסידות, סידור האר”י הידוע שנדפס בזולקווא תקמ”א, הושתת על פי כוונות בעל 'משנת חסידים'. כולל גוף נוסח התפילה, בנוסח אשכנז עם השינויים לנוסח ספרד בסוגריים. מהדורה ראשונה של משנת חסידים עם הסידור נדפסה בזולקווא תק”ד (ידוע כנראה על עותק יחיד בעולם) וכאן נדפס לראשונה בשלמות עם ההגהות שנדפסו במשנת חסידים מהדורא תנינא (אמשטרדם תק”ב).  אמשטרדם תקכ”ד [1764]. עם הסכמת רבי שאול מאמשטרדם. ספירת דפים: [4], רל דף. גודל: 20 ס”מ. בפורזצים בהתחלה ובסוף תפילות קבליות בכתב יד אשכנזי הכוללים תפילות 'לשם יחוד' לפני תפילת מוסף, לפני קידוש לבנה ועוד. מצב: שיקומי רסטורציה מזעריים בשולי השער, כתמי מים בהירים בעיקר בשוליים, עם מעט גלישה לטקסט, בעיקר בדפים האחרונים. בדף צ”ד שיקום של מילים בודדות בכמה סופי שורות, כריכת עור חדשה נאה וקופסת עור תואמת. סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 421 ____________ הגאון הקדוש רבי עמנואל חי ריקי (תמ”ח-תק”ג) מגדולי המקובלים, וספריו התקבלו בין כל גדולי המובהקים כאורים ותומים. עלה לארץ ישראל והקים את ישיבתו ובית מדרשו בירושלים (לאחר מכן שכנה באותו בית מדרש ישיבת האור החיים הק') את מעשה פטירתו הטראגי, מתאר בנו בסוף ספר חזה ציון ואלו תמצית דבריו: בשנת תק”א יצא לאיטליה לעשות מעמד קבע לישיבתו ולהדפיס את חיבורו הגדול על תהלים 'חזה ציון', בדרך חזרתו, בעת שיצא ממודינא לבולוניה התנפלו עליו שודדים זדים ארורים, אשר שפכו את דמו לאחר שסירב להתגעל בבשר פיגולים.  לאחר פטירתו מצאו בין חפציו חלום שכתב בעת שבתו בירושלים שהוא משורש התנא רבי יהודה בן בבא שגם היה מהרוגי מלכות. • • • • • • • • • • • • • • • •  ה'משנה תורה' של כוונות האר”י על הספר כותב רבי עמנואל בהקדמת ספרו חזה ציון: זיכני ה' לחבר הספר משנת חסידים אשר בו קצרתי כל הנמצא מכתבי האר”י זלה”ה בלשון צח, דומה למה שחבר הרמב”ם ז”ל ב'משנה תורה' שלו, עד שהמעט מחזיק את המרובה עכ”ל. וז”ל הרה”ק רבי חיים מצאנז: 'כל דבריו המה סולת ברורה... וראוי משנת חסידים לסמוך עליו ובפרט שידוע שדברי המשנת חסידים הוא מהאר”י ותלמידיו או מדברי גדולי המקובלים הראשונים בבירור בלא טעות ולכן אל יזוז מדבריו' (שו”ת דברי חיים אבה”ע ח”א סי' קא) 'ונודע גודל ערכו של המשנת חסידים שהקדוש המקובל רבינו מהרצ”ה מזידיטשוב קרא לספר בשם חביבות 'משנה תורה' בחכמת האמת, יען שעשאו סולת נקיה' (שו”ת מנחת אלעזר להרה”ק ממונקאטש ח”א סי' יא)