בידספיריט | תגלית. מרדכי מבית מדרשו של

תגלית. מרדכי מבית מדרשו של הרמ”א עם הגהות בכתב יד הגאון רבי צבי הירש שור תלמיד הרמ”א ורבו של הב”ח * ספר המרדכי מהדורת ריווא דטרינטו שנת שי”ט מעוטר במאות הגהות והערות על מסכתות ברכות, בבא קמא בבא מציעא, כתובות וחולין. ובהם הגהות וחידושים בעצם כתב יד קדשו של רבי צבי הירש שור מגדולי תלמידי הרמ”א – רבו המובהק של הב”ח – אבי הגאון בעל תורת חיים וזקנם של הגאונים בעל 'תבואות שור' ובעל 'בית אפרים'. וכן הגהות חדשות מהרמ”א שלא נדפסו בהגהות הרמ”א על המרדכי ונוסחאות חשובות על פי ספרי מרדכי עתיקים כתובי יד. *********************** ספר ה'מרדכי' של רבינו מרדכי ב”ר הלל מגדולי פוסקי אשכנז בתחילת האלף השישי הוא אוצר בלום של פסקים, תשובות ופירושים מגדולי חכמי אשכנז וצרפת בדורו ובדורות הקודמים לו והוא מספרי היסוד של ההלכה, עליהם השתיתו עמודי בית ישראל הבית יוסף והרמ”א את פסקיהם. ספר ה'מרדכי', היה מן הספרים היותר נלמדים בישיבות פולין. וכך אנו מוצאים את גדולי פולין כותבים הגהות ופירושים בספר המרדכי, ומהם, מהרש”ל, רמ”א, של”ה, ב”ח וסמ”ע ועוד רבים. הרמ”א מסר בישיבתו בקראקא שיעורים קבועים בספר המרדכי ועסק רבות בהגהתו וביאורו, כשש עשרה תשובות בשו”ת הרמ”א עוסקות בליבון פסקאות מן הספר והעמדת נוסח נכון בחלקים מוקשים שבו.  טפסים הכוללים את הגהותיו של הרמ”א התפשטו עוד בימיו ע”י תלמידיו, גם גדולי הדור היו מחזרין אחריהם (ראה שו”ת רמ”א סי' ס”ז) וכמה פעמים מציין תלמידו בעל חידושי אנשי שם ל'מרדכי דרמ”א' תלמידיו של הרמ”א גם הם הוסיפו לעיין בלימוד המרדכי ולהגיהו. אך האחד והמיוחד שבהם, ראש וראשון מהעוסקים בתורת המרדכי בבית מדרשו של רמ”א, היה הגאון רבי הירש שור, ורוב ככל התשובות העוסקות בדברי המרדכי שבשו”ת רמ”א ממוענות אליו. הגהות וחידושים בכתב יד רבי הירש שור – בטופס שלפנינו הטופס שלפנינו הנו טופס מובהק שמקורו מבית מדרשו של הרמ”א – כפי שנוכיח להלן, אכן עיקר חשיבותו וייחודו שיש בו הגהות וחידושים כתובים מטהרת כתיבת יד רבי הירש שור גדול תלמידי הרמ”א שעסק כאמור רבות בספר המרדכי והגהתו. כבר שיערו חכמים שההגהות הנדפסות על שם הרמ”א, עיקרם יצאו מתחת ידו של רבי הירש שור, אכן בטופס שלפנינו, אין אנו נזקקים להשערות. שמו של רבינו הירש עולה מהן כמחברן, ומהפרט נלמד על הכלל. בדף מט ע”א בספרנו מצויה הגהה ארוכה בה מקשה הכותב על דברי הבית יוסף קושיה וכותב בין דבריו: ואני הדיוט אומר דדבריו הם תמוהים.... ולכן אני אומר שדבריו אינו אלא מן המתמיהים. תוכן הגהה זו, נמצא כמעט אות באות תיבה בתיבה, בשאלת רבי הירש שור לרבו, הבאה בשו”ת רמ”א סי צה אות ג. התוכן והסגנון זהים לחלוטין, אלא שהרמ”א השמיט את הדברים המודגשים לעיל. הופעת משפטים אלו בספרינו, מלמדת באופן שאינו מותיר כל ספק, שהכותב הוא ניהו ר' הירש עצמו! (כלומר, ולא מי שהעתיק את ההערה משו”ת הרמ”א) ואכן כבר עמדו על כך שלשון 'ואני הדיוט' המופיע בהערה לעיל, היא מטבע שגורה אצל רבינו הירש שור.  זאת ועוד, בהגהות רמ”א הנדפסות באו דברים שכותב תלמיד בשם רבו, ולעיתים גם משיג עליהם, ותלמיד זה אינו אלא ר' הירש שור. וכך אנו מוצאים בהגהות הנדפסות, בסוף מרדכי ברכות, הערה ארוכה, בה נזכרים דברי הרב (הרמ”א) ואחריו דברי התלמיד (ר' הירש שור): כן פי' לי מורי ש”ן. אח”כ מצאתי בתוס' - הגהה זו מצויה בטופס שלנו (דף ז, ב), כמעט אות באות תיבה בתיבה. הגהות רבות שבספר הכוללות משא ומתן בדברי המרדכי הרי הן כתובות באותו כתב ולפי צורת כתב היד, ניתן לזהות הגהות רבות שבספר ולקרוא את שם רבינו הירש שור עליהם.. הגאון רבי נפתלי צבי הירש שור הגאון רבי הירש שור (נפטר: שמ”ז בערך) אבי משפחת שור במלכות פולין. הרביץ תורה בבריסק ולובלין, ערש גידולו מדינת אשכנז והעיר עלזאס (ועל שמה מכונה ר' הירש עלזישר). בבחרותו עקר עם משפחתו לפולין, ושם יצק מים ע”י הרמ”א, עד שנלקח כחתן ע”י גיסו רבי ישראל בן רבי שלום שכנא מלובלין. תקופת מה שב לאשכנז ארץ מולדתו ובשובו מקדם הרמ”א את פניו: 'ברוך אתה בבואך הוא אהובי עמיתי האלוף הותיק, בסברות ובבקיאות הוא עתיק, ה”ה מהר”ר הירש ש”ן, שמחתני בשמעי שלותך וביאתך לשלום, אף כי אמרתי שתשאר בארץ אשכנז להיות להם לרב ולמורה' תשובות רבות בשו”ת רמ”א מיועדות לו ורמ”א מכנהו, עמיתי, תלמידי וחבירי ומתארו בכינוי כבוד וחיבה. בהשתדלות רבו הוכתר לרב בעיר בריסק דליטא. לימים יסד את בית מדרשו בלובלין ושם העמיד תלמידים גדולי ארץ, הנודע שבהם רבינו הב”ח, המביאו בחיבורו לענין הלכה קבלה ומנהג ותמיד יכנהו 'מורי'. מבניו: הגאונים רבי אברהם חיים שור, בעל צאן קדשים ותורת חיים, ורבי זלמן שור בעל תבואות שור הראשון על צאצאיו נמנים, הגאונים הנודעים רבי אלכסנדר סנדר בעל 'תבואות שור' הגאון בעל 'עטרת זקנים' והגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים'. הגהות הרמ”א ורבי הירש שור על המרדכי מעט הגהות מרבי הירש שור לכמה מסכתות מן המרדכי, נדפסו על שמו בתלמוד בבלי למברג תר”כ-תרכ”ז ככתוב בשערו: 'וספר המרדכי מוגה ע”פ הגהות כ”י מהגאונים מו”ה הירש שור רבו של הב”ח ומוהר”ר ישראל ז”ל בהגאון המפורסם מו”ה שכנא ז”ל'. (הגהות אלו חזרו ונדפסו בש”ס וילנא והם מכונות 'הגהות הגאונים') עוד קודם לכן נדפסו לראשונה הגהות הרמ”א על המרדכי בש”ס מהדורת זיטומיר תרי”ח, אך כבר הוכח בראיות חותכות שהגהות אלו אינן מהרמ”א, אלא שקועות בהן מתורתו של הרמ”א, מהן הגהות מקוריות מתלמידו רבי הירש שור ועוד ליקוטים שונים. - הטופס הנ”ל ממנו נדפסו ההגהות בזיטומיר נמצא כיום באוסף פרטי וכל מה שנמצא בו נמצא בדפוס ואין בו דבר חדש שלא נדפס. הגהות חדשות מהרמ”א ובית מדרשו – בטופס שלפנינו אין ספק שהטופס שלפנינו הוא מבית מדרשו של הרמ”א, חלק הארי מההגהות וההערות שבו מופיעים כלשונן בהגהות הנדפסות על שם הרמ”א,