בידספיריט | יצירת מופת יחידאית, גילוף בעץ

יצירת מופת יחידאית, גילוף בעץ אומנותי במיוחד, חותמו האישי של הרב ישעי' באסן, תלמיד הרמ”ז ורבו של הרמח”ל, איטליה סוף המאה 17 או תחילת 18 * חותמו האישי של הגאון רבי ישעיהו באסן - רבו של הרמח”ל - חותם עץ משובח מגולף בעבודת אומן - כנראה החותם היפה ביותר מכל החותמים היהודים הידועים בעולם. תיאור: חותם מפליז יצוק עם קת מגולפת בעץ משובח ועבודת אומן מחושבת היטב. בחותם המתכת חקוק בסיבוב כעין ספירלה שם הבעלים ”ישעיהו בן הגאון כמוהר”ר (כבוד מורינו הרב רבי) ישראל חזקיה באסן זצ”ל” אחרי זה ממשיך וגומר את הסיבוב חריטה בעיטור נאה. הקת מפוסלת ברמה גבוהה מאד בסגנון הרנסנס ומציגה את סצנת עקדת יצחק: אברהם אבינו אוחז בידו השמאלית ביצחק בנו ובידו הימנית במאכלת (הסכין), למרגלותיו, תחת המאכלת, כבש; מעליו המלאך המשמיט ביד ימינו את ידו של אברהם אבינו האוחזת במאכלת, ובידו השניה אוחז מעליו כעין מגילה מגוללת בה חרוט הפסוק ”לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ד'”(ישעיהו יא ט ופרק סה, כה); מצידי המלאך דמות אריה, נשר ונחש רכובות ומשולבות זה לזה. יתכן וזהו רמז למשחיתים שונים, והכוונה שבזכות העקדה ניצולים מהם עם ישראל בכל הדורות, ולזה גם רומז הפסוק על המגילה. מאחור ולמטה מגולף כמין עץ או מוטיב צמחי ממנו יוצאים כל הגילופים האמורים לעיל (רמז אולי לסבך שבו נאחז האיל או לעצים שעל המזבח). הפסוק החרוט על המגילה מובא בספר ישעיהו בפרק העוסק בנבואה על משיח בן דוד שישפוט דין אמת וצדק, ויביא לשלום האמתי בעולם (”ונחה עליו רוח ד'.. ולא למראה עיניו ישפוט... ושפט בצדק דלים... וגר זאב עם כבש... ושעשע יונק על חור צפע...”), יתכן שזה בא להביע את רעיון היות הרב באסן דיין הרוצה לשפוט דין צדק ולתת שלום בין אדם לחברו. לפירוט והרחבה על כוונת האומן ביצירה והקשרי הפסוקים, ראה להלן. _____________ רבי ישעיה באסן בן הגאון ר' ישראל חזקיה באסן נולד בשנת תל”ג (1673) בקירוב, ונפטר בב' ניסן תצ”ט (1739). היה מגדולי דייני וצדיקי איטליה בסוף המאה ה 17 ותחילת המאה ה 18, כתב תשובות לקהילות בכל רחבי איטליה (רבות מהן הודפסו בספרו 'שו”ת לחמי תודה'), וכן היה משורר ופייטן. בצעירותו היה תלמידו של הרמ”ז, הרב משה זכּוּת, מגדולי החכמים והמקובלים באיטליה שדרך בית מדרשו נפוצו ליהדות אירופה  כתבי רבי חיים ויטל על תורת האריז”ל ומנהגי תפילתו . רבי ישעי' נשא לאשה את בת תלמידו המובהק של הרמ”ז, הוא הרב”ך (רבי בנימין הכהן ויטאלי). בתקופת היותו רב בישיבה בפדובה  היה הר”י באסן לרבו של מי שנודע לימים כצדיק המפורסם הרמח”ל, הרב משה חיים לוצאטו זצ”ל, גדול בעלי המוסר והקבלה ומחבר הספר 'מסילת ישרים' . במהלך חייו של הרמח”ל, השניים התכתבו באופן רציף, וניתן לראות את הקשר ההדוק ששרר ביניהם. בולטת במיוחד התקופה בה התנהלה באיטליה הפולמוס נגד הרמח”ל וספריו הקבליים, אז היו הרב”ך, שתמך בו ללא ערעור, והר”י באסן, מגיניו העיקריים של הרמח”ל. לאחר פטירת הרב”ך ניהל הרב באסן תכתובות עם רבני אירופה שהיו מעורבים בפולמוס, והתנגד נחרצות לחרם נגדו. נראה גם כי היה זה שאסף ושימר את האגרות שעסקו בפולמוס, המשמשות עד ימינו כמקור למחקר פולמוס הרמח”ל. בסופו של דבר החתים הרב באסן את הרמח”ל שלא יכתוב עוד ספרים קבליים כגון אלו שגרמו לסערה, ורוב הספרים נגנזו; אך למעשה, עצם העובדה שלבסוף התקבל הרמח”ל כצדיק וטהור, וכתביו הרבים כגון מסילת ישרים, דרך ה', ועוד, התקבלו כספרי מוסר משפיעים ומפורסמים בכל תפוצות ישראל, נזקפת הרבה לזכותו של הרב ישעיה באסן. אין ספק שפריט זה הינו בעל חשיבות יתרה וערך רב מאד לאור היותו חותמו האישי של הרב ישעיה באסן, ובנוסף על כך, הינו כנראה החותם היפה ביותר מכל החותמים היהודים הידועים בעולם. מצב טוב. גובה: 11 ס”מ משקל: 90 גרם   מקור: אוסף יחזקאל טופורוביץ הצעה לעומק כוונת האמן שייצר את החותם לפנינו יצירת מופת ומלאכת מחשבת גאונית של אומן בעל שיעור קומה וכח השראה, אשר בסס את יצירתו על פרק י”א בספר ישעיהו (שם בעל החותם) הבא אחר שמתנבא ומתאר הנביא באריכות, בפלאות שייעשו לחזקיהו מלך יהודה (שם אבי שעל החותם) ולעם היושב בציון במפלת סנחריב מלך אשור. הפרק הנוכחי מדבר ועוסק מתחילתו במשיח בן דוד ”ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה” ומתאר את חכמתו, גבורתו וצדקתו ”ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ד' ”, ”והריחו ביראת ד' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח”. ואת שפיטתו והנהגתו בצדק וביושר את העם, ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענווי ארץ והכה בשבט פיו וברוח שפתיו ימות רשע”, והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו”, אחרי זה מתואר במליצה רבה מצב אופטימלי בו יהיה שלום כללי בעולם גם בין החיות , וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו: ”ונער קטן נהג בם”. ”ופרה ודב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן”. ”ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורות צפעוני גמול ידו הדה”. ”לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים”. אחר זה מתואר כבוד מלך המשיח אף בין הגויים ”והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גויים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד”. כמו כן השתית האומן את יצירתו גם על פרק ס”ה בישעיהו המדבר בטובת עם ישראל באחרית הימים ומסיים בפסוקים הבאים ”והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע” ”זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ידעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ד' ”. לאור האמור נתאר ונסביר את היצירה עצמה.  הבסיס הוא החותם עשוי מפליז יצוק בעבודה וגימור איכותיים בצורה עגולה ההולכת ומצרת כלפי מעלה.  מתחת לבסיס חקוק שם הבעלים בסיבוב כעין ספירלה ”ישעיהו בן הגאון כמוהר”ר (כבוד מורינו הרב רבי) ישראל חזקיהו באסן זצ”ל ”. אחרי זה ממשיכה וגומרת את הסיבוב חריטה בעטור נאה,