בידספיריט | ראשית התיאטרון בארץ ישראל –

ראשית התיאטרון בארץ ישראל – תיאטרון “הבימה” והקומדיה הארצישראלית | מקבץ תוכניות וחוברת, סוף שנות ה־20 וראשית שנות ה־30 - מקבץ איכותי ומוקדם של פריטי תיאטרון עברי מכונן מתקופת ראשית הפעילות בארץ ישראל, הכולל חוברת יסוד נדירה ותוכניות להצגות מרכזיות של תיאטרון “הבימה” לצד פריט מן “הקומדיה הארצישראלית”. הבימה – ארץ ישראל, תרפ”ח 1928 חוברת נדירה בת כ־40 עמודים, הכוללת סקירה היסטורית של התיאטרון, רשימות שחקנים ורפרטואר, בליווי תצלומים ואיורים. החוברת נדפסה לרגל ביקור “הבימה” בארץ ישראל במרץ 1928 – אירוע תרבותי מרכזי בתולדות התיאטרון העברי. “היהודי הנצחי” – תוכניה, 1928 (4 עמודים) מבוסס על מחזהו של דוד פינסקי; מן ההפקות הראשונות והמשמעותיות של “הבימה”. דרמה בעלת אופי משיחי־אגדי, שזכתה למעמד סמלי בתרבות היהודית של המאה ה־20. “הדיבוק” – תוכניה, סוף שנות ה־20 / ראשית שנות ה־30 (4 עמודים) המחזה המכונן של תיאטרון “הבימה”, מאת אנ־סקי, בתרגום חיים נחמן ביאליק. מן ההפקות הידועות והמשפיעות ביותר בתולדות הבמה העברית, המזוהה עם דמותה של חנה רובינא. “עלי כינור” – תוכניה, 1935 (4 עמודים) עיבוד לבמה על פי שלום עליכם. הצגה בעלת אופי אידילי־עממי, המתארת את עולמם של כליזמרים יהודים במזרח אירופה; מן הרפרטואר הפופולרי של התיאטרון. הקומדיה הארצישראלית – “המכשפה” (The Witch), 1935 תוכניה מורחבת (כ־16 עמודים). תרגום: נתן אלתרמן; בימוי: מיכאל גור; עיבוד מוזיקלי: מרק לברי; כוריאוגרפיה: נעמי ליף; תפאורה: ג’ניה ברגר. משתתפים: מאיר תאומי, מרים ברנשטיין־כהן, רחל מרכוס ואחרים. השער האחורי קרוע. מצב כללי: מצבים טובים עד בינוניים. סימני גיל ושימוש אופייניים (כתמי זמן, קמטים קלים, שחיקה בשוליים). בחלק מן התוכניות סימני קיפול ושימוש. פגם קרע בשער האחורי של “המכשפה”. אנא ראו צילומים להתרשמות.