בידספיריט | גולדה מאיר - פרוטומה, פסל

גולדה מאיר - פרוטומה, פסל ראש מקורי, מוזיאון השעווה במגדל שלום. ויויאן סאן. 1973 - ראשו המקורי של פסל ראש הממשלה גולדה מאיר, שהוצג במוזיאון השעווה הישראלי. הפרוטומה פוסלה ע”י ויויאן סאן, פסלת ומנהלת מוזיאון שעווה בהונג קונג. היא וצוותה פגשו את גולדה, ”וזאת על מנת להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר” ”חלק מהפריטים שהופיעו על פסלי השעווה היו מקוריים ורבי ערך” אך אין לנו אימות ממשי מעבר למשפט זה מויקיפידיה שזו אכן שרשרת מקורית של גולדה. מומלץ לצפות בפרק על מוזיאון השעווה של הסדרה הבלתי חשובים ב”כאן 11” אשר זמין ביוטיוב, הפרק מסתיים במשפט: ”מוזיאון השעווה בכולבו שלום היה הצלחה מסחררת עד שנסגר ב-1987, כמה שנים אחר-כך רוב פסלי המוזיאון נשלחו להריסה ביניהם גם שני אלה של דוד בן גוריון” עפ”י המוכר סבו היה אחד הפועלים שעבדו בפינוי המוזיאון, הוא החליט לשמור חלק מראשי הפסלים. והנה שלושים שנה חלפו ומתגלה לפנינו פריט חשוב בהיסטוריה התרבותית של ישראל, אשר היה נחשב עד כה אבוד. מידות: גובה 20 ס”מ. רוחב 17 ס”מ. היקף 72 ס”מ. זהה למידת ראשה המקורית של גולדה מאיר. מצב מצוין. מוזיאון השעווה הישראלי היה מוזיאון שעווה שפעל במגדל שלום בתל אביב. המוזיאון, שהוקם ב-1973 על ידי שי מאיר, היה מוזיאון השעווה הראשון והיחיד בישראל באותן שנים, והוצגו בו כ-100 בובות שעווה. המוזיאון נסגר בשנת 1995 עקב בעיות כלכליות. היסטוריה בתחילת שנות ה-70 ראה שי מאיר, המנהל של כלבו שלום, את ההצלחה הרבה לה זכה מוזיאון מאדאם טוסו בלונדון, והחליט להקים מוזיאון שעווה בישראל. לשם כך, הוא גייס לעזרתו את ויויאן סאן, פסלת ומנהלת מוזיאון שעווה בהונג קונג. לאחר משא ומתן, היא הגיעה ב-1971 לישראל יחד עם ארבעה מעובדיה. מיד עם הגעתם ארצה, החלו העובדים בסבב תחקירים ופגישות עם האישים אותם פיסלו, וזאת על מנת להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר. חלק מהפריטים שהופיעו על פסלי השעווה היו מקוריים ורבי ערך, וביניהם המשקפיים של אדולף אייכמן וגלימה של האפיפיור פאולוס השישי. אחרי שנה וחצי של עבודה, נפתח המוזיאון ב-6 ביוני 1973, כשאורח הכבוד היה ראש הממשלה לשעבר, דוד בן-גוריון, חצי שנה לפני פטירתו. עלות הקמת המוזיאון הוערכה ב-3 וחצי מיליון לירות - הסכום הגבוה ביותר שהוצא עד אז בישראל על הפקת בידור. ארבע שנים לאחר הפתיחה, מונה שמואל בן עמי לפסל הראשי של המוזיאון. למרות ההצלחה בשנים הראשונות, נקלע המוזיאון לקשיים כלכליים, וב-1995 הוא נסגר לאחר שכלבו שלום נמכר למשקיעים אמריקאים.