ירושלים במצור - החותמת השנייה של העיר העתיקה – מעטפה היסטורית ייחודית. ה באייר תש"ח. מנהלת העם.

ירושלים במצור - החותמת השנייה של העיר העתיקה – מעטפה היסטורית ייחודית. ה באייר תש"ח. מנהלת העם.

מעטפה יחידה ומיוחדת. עם חותמת ביטול נדירה מאוד. החותמת שימשה בתקופת המצור על העיר העתיקה בירושלים. ונקראת "החותמת השנייה של העיר העתיקה" (הסבר מפורט בתחתית).

מלבד החותמת המאוד נדירה מעטפה זו היסטורית וייחודית גם בשל השימוש הכפול שנעשה בה באירועים היסטוריים בתולדות המדינה. ביום הקמת המדינה המעטפה הוחתמה בחותמת השנייה של העיר העתיקה על שני בולים מהסדרה השנייה של מנהלת העם. בנוסף ביום הבחירות לכנסת הראשונה המעטפה הוחתמה בחותמת נדירה נוספת "חותמת האספה המכוננת למדינת ישראל, ירושלים, 16.2.1949." ונשלחה מירושלים לחיפה באמצעות בולי דואר עברי.

את המעטפה שלחה צביה לזר ממערכת עיתון הארץ אל א. מרגליות רחוב עמק הזיתים חיפה.

14.5x12 ס"מ. אנא צפו בסריקות לדירוג עצמי.

מקור הפריט באוספיו של יעקב יבלוק - VirtualJewishmuseum.com.

בהמשך המכירה פריטי בולאות היסטוריים מתקופת ראשית הציונית, מחתרות, העפלה, הקמת המדינה, מלחמות ישראל, הסכסוך הערבי ישראלי. ועוד...

מתוך מאמר שפורסם באתר התאחדות בולאי ישראל:

חותמת מיוחדת ונדירה, המעוצבת בדמות חומת ירושלים, שימשה במהלך מלחמת השחרור.

הכנת החותמת השנייה , החותמת השנייה הוכנה ביוזמתו של יעקב טנג'י ששהה ברובע היהודי ושימש בתפקיד "מזכיר ואחראי לענייני העיר העתיקה" מטעם ועד הקהילה בירושלים. בתחילת חודש מאי 1948 הוא פנה אל אנשי הסוכנות היהודית בעיר החדשה וביקש "להמציא ולהכין חותמת דואר רגילה של המדינה העברית בצירוף המילים במצור בעיר העתיקה וכן בולי דואר שהוצאו על ידכם". הפנייה הראשונית בוצעה באמצעות משדר ההגנה שהיה מותקן במשרדו משה רוסנק, ואושרה בכתב ב9- במאי .1948 רפאל אבולעפיה, ששימש באותה עת כאחראי מטעם הסוכנות היהודית למשלוח האספקה לרובע היהודי, קיבל את פנייתו של יעקב טנג'י וטיפל, יחד עם טובה יוגל שעבדה עמו, בהכנת החותמת המבוקשת. הם פנו אל אליהו אורבוך, שהיה בעל עסק בשם "קדימה" ליצור חותמות ברחוב יפו סמוך לשכונת נחלת שבעה, והזמינו חותמת גומי במתכונת הדומה לזו של חותמת המתכת הראשונה של העיר העתיקה.

עיצוב החותמת השנייה בחלקה העליון של החותמת שולבו המילים "על , תחילתו של פסוק מספר ישעיהו חומותיך ירושלים..." )פרק סב, פסוק ו( "עַ ל חֹומֹ תַ יִ ְך יְ רּושָׁ לַ ִם הִ פְ קַ דְ תִ י שֹ מְ רִ ים כָׁל הַ ּיֹום וְ כָׁל הַ לַ יְ לָׁ ה תָׁ מִ יד". בתוך המגן שולב המשפט "דאר ירושלים העתיקה , ואחריו התאריך העברי - אייר תש"ח. במצור"

השימוש בחותמת השנייה כאמור, ב10- במאי 1948 נכנסה לרובע היהודי שיירת האספקה האחרונה שפעלה תחת חסות בריטית. רפאל אבולעפיה העביר באמצעותה לרובע היהודי מלאי של בולים מן ההנפקה השנייה של בולי מנהלת העם בירושלים, אשר הודפסו יום קודם לכן, וכן את החותמת המיוחדת שהכין. החותמת שימשה את יעקב טנג'י להכנת מספר מעטפות למזכרת מן העיר העתיקה. על כל מעטפה הודבק אחד מן הבולים החדשים שהגיעו בשיירת האספקה, והבול הוחתם בחותמת הגומי של ירושלים העתיקה במצור. חלק מן המעטפות הועברו לעיר החדשה באמצעות שיירת האספקה האחרונה, שיצאה מן הרובע היהודי ב13- במאי, ומעטפות נוספות הוצאו ככל הנראה מן העיר העתיקה על ידי תושבי הרובע שלא נלקחו בשבי על ידי הירדנים ויצאו ברגל לעיר החדשה ב28- במאי, לאחר כניעת הרובע היהודי. , שנלקח גם הוא בשבי הלגיון הירדני, העיד יעקב טנג'י בתחילת שנות החמישים כי השאיר את החותמת ואת שארית מלאי הבולים במשרדו שברובע היהודי, והם הושמדו ככל הנראה על ידי הכובשים הערבים. מכתב למזכרת מן הרובע היהודי חותמת הגומי והבולים שהגיעו לרובע היהודי ב10- במאי שימשו כאמור את יעקב טנג'י להכנת מעטפות למזכרת מן העיר העתיקה במצור. לא ידוע כמה מעטפות הוכנו בסך הכול, אולם ברור כי המדובר במוצג נדיר המוצע למכירה רק לעיתים רחוקות וזוכה למחירים גבוהים.