חיים בלוך - משא פדרבוש - הקדשת המחבר.

23x15 ס"מ. מצב בינוני.

משה חיים אפרים בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; ...

חיים בלוך - משא פדרבוש - הקדשת המחבר.

23x15 ס"מ. מצב בינוני.

משה חיים אפרים בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; 27 ביוני 1881 – 23 בינואר 1973, ניו יורק) היה חוקר חסידות וקבלה וסופר שכתב בעברית, באנגלית, ביידיש ובגרמנית. התפרסם כזייפן, ועל רבים מספריו יצאו עוררין.

קורות חיים

בלוך נולד בנאג'בוצ'קו (Nagybocskó) שבהונגריה (כיום בוצ'יקויו מארה ברומניה). גדל במשפחה דוברת יידיש בעיירה דלאטין שבגליציה. למד והוסמך לרבנות אצל הרבנים משה גרינוולד מחוסט, שלום מרדכי שבדרון מבז'ז'ני ואריה לייבוש הורוביץ מסטניסלאב.

ב-1904 נשא לאישה את גולדה לבית לנדמן, ילידת 1884 מנרייב. לבני הזוג נולדו שתי בנות. היגר לווינה בשנת 1915.

במלחמת העולם הראשונה שימש כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחריה שב לווינה.

בשנים 1918–1920 שימש כראש הקהילה היהודית של ליזינג (Liesing, כיום חלק מוינה).

פרסם שם ספרים פרי עטו, בדגש על תרגום, עיבוד וההדרה של מעשיות יהודיות. בין השאר חיבר מחדש בגרמנית את עלילת הגולם מפראג, וכך גם את עלילות הרשל'ה אוסטרופולר (בשנת 1921). באותה רוח כינס חיים בלוך עבור הקורא הגרמני גם אוסף פולקלורי של הומור יהודי מזרח-אירופאי.

לאחר ה"אנשלוס" ב-1938 נכלא למשך כשלושה חודשים במחנה מעבר בווינה. באוגוסט 1938 יצא עם אשתו להולנד ומשם הגיע ב-1939 לארצות הברית, בה נשאר עד לפטירתו. הצליח לחלץ גם את שתי בנותיו מגרמניה הנאצית. אחיו, מרכוס, נרצח במחנה ריכוז.

הוא הותיר אחריו ארכיון עשיר בהתכתבויות עם חוקרים בולטים, בעיקר מקרבה של היהדות דוברת הגרמנית. לציבור האורתודוקסי קורא העברית נודע בלוך בההדרה של מאסף מדעי 'רציני' יותר באופיו וביומרתו, "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" (1923), ולצידו פרסם בלוך שורה של קונטרסי פולמוס פנים-אורתודוקסיים. בין אלה יש לציין במיוחד את הקונטרסים כנגד הציונות שכונסו בתוך חיבור עב כרס בשם "דובב שפתי ישנים" (שלשה כרכים, תשי"ט-תשכ"ה)[1]. "ודע מה שתשיב" הוא חיבור אחר של בלוך המתעד את תשובותיו (בשנת 1934) לשאלות הותיקן בנושאים יהודיים.

יש הטוענים, כי לפחות שלושה מחיבוריו הנודעים ביותר של בלוך הם למעשה זיוף: סיפורו של הגולם מפראג, קובץ מכתבי הבעש"ט ו"דובב שפתי ישנים". כנגד החיבור האחרון כתב הרב שמואל הכהן וינגרטן ספר בשם "מכתבים מזויפים נגד הציונות, ירושלים תשמ"א. טענות דומות נשמעו גם על חלק מכתביו האחרים.

רבי מנחם מנדל שניאורסון שלח לבלוך מכתב שבו קבע כי מכתבי הרוגאצ'ובר בספר "דובב שפתי ישנים" לא נכתבו על ידו.[2] במכתבים אלה המיוחסים בידי בלוך לרוגאצ'ובר (מכתבים צג-צו), הוא תוקף בחריפות את רבני המזרחי.