בידספיריט | מאבק למברקים בעברית. העתק מברק

מאבק למברקים בעברית. העתק מברק מאת מאיר דיזנגוף אל ישראל עמיקם. 1935 10x9 ס”מ. מצב בינוני. ויקיפדיה: לפי החלטת חבר הלאומים נקבעו בארץ ישראל שלוש שפות רשמיות: אנגלית, עברית, ערבית. הבריטים לא יישמו את החלטת חבר הלאומים, ולגביהם היו רק שתי שפות: אנגלית וערבית. עמיקם החל במסע להכנסת השפה העברית לפקידות הממשלתית, ובמיוחד למברקי דואר. הוא נאבק לקבל עבור בנו תעודת לידה בעברית. את המאבק למברקים בעברית הוא החל בכתיבה לעיתונות ובהמשך פנה למנהל הדואר, שהשיב לו בסוף 1928 שהדבר אינו אפשרי. לאחר שהמזכיר הראשי של ממשלת המנדט השיב פניו ריקם, החל עמיקם בכתיבת מכתבי דרישה לכל רמות הממשל הבריטי, והגיע עד למלך בריטניה. כמו כן, הכין שורה של תזכירים לוועדת המנדטים שליד חבר הלאומים, שקבעה שיש צדק בטענתו. שלוש פעמים רצופות הופיעו באי-כוח המעצמה המנדטורית (מזכיר הממלכה לענייני חוץ בבריטניה) בפורום הבינלאומי העליון – ”חבר הלאומים” – הגנו בעקשנות על עמדתם, וטענו, כי הנהגת משלוח מברקים באותיות עבריות יגרום קשיים טכניים, אדמיניסטרטיביים, כספיים וחוקיים. בספטמבר 1932 נפגש בעניין עם הנציב העליון. ביולי 1933 הגיש לנציב העליון עצומה שחתמו עליה מנהיגים יהודיים באותה תקופה. לבסוף, אילץ חבר הלאומים את הבריטים לשלב את השפה העברית כשפה רשמית שנייה, והללו קיבלו את הגזרה, אך הפעילו אותה רק ביישובים עבריים. במאי 1935 הגיש עמיקם תלונה נוספת לחבר הלאומים, בדרישה להרחיב את השירות לכל סניפי הדואר ובמיוחד לירושלים, יפו וחיפה[. חבר הלאומים הכין על התלונה דו”ח נוסף בו הובעה תקווה שהשירות יורחב כדי למנוע את אפליית העברית. באפריל 1938 הוחל בקבלת מברקים בעברית בהדר הכרמל[. בהמשך הורחב השימוש באות העברית לשאר המקומות בהם היה רוב יהודי. בשנת 1944 התלונן עמיקם על שבירושלים ובחיפה אין מקבלים מברקים באותיות עבריות בשבת ודרש שגם פקידים לא יהודים יוכשרו להעביר מברקים באותיות עבריות.