בידספיריט | דף בודד וינה 1884

דף בודד וינה 1884 - גודל המסגרת: 33 על 45 ס”מ משלוח אופציונלי ללא מסגרת קורנדה היה נשיא הקהילה היהודית בווינה, אוסטריה. Ignaz Kuranda (1 במאי 1812 בפראג - 3 באפריל 1884 בווינה) היה קצין אוסטרי וסופר פוליטי. בשנת 1834 נסע לווינה, שם הקדיש את עצמו לעבודה ספרותית, וכתב את הדרמה Die Letzte Weisse Rose, ששיחקה לראשונה בשטוטגרט ומאוחר יותר בקרלסרוהה ובפרנקפורט-און-מיין וזכתה לפופולריות רבה. בשנת 1838 Kuranda נסע לשטוטגרט, שם הוא הכיר דייוויד שטראוס, מחברם של Das Leben Jesu; עם אוהלנד, ועם משוררים שוואבים אחרים. גם כאן, בפעם הראשונה, בא במגע עם החיים הפוליטיים הציבוריים. אחר כך נסע לפריז ולבריסל. בעיר האחרונה הוא משך תשומת לב באמצעות הרצאות על הספרות הגרמנית המודרנית. בסיועו של השר נותומב והמחבר הנדריק המצפון ייסד ב- 1841 את כתב העת דיי גרנבוטן: אך בשל המכשולים שהציבה ממשלת פרוסיה בדרך תפוצתה בגרמניה, הסיר קורנדה את מטהו ללייפציג, שם הפך במהרה לגורם חשוב בפוליטיקה האוסטרית. מה שאיש לא העז לכתוב באוסטריה פורסם ב”די גרנבוטן”. יצירתו של קוראנדה בלגיין סיט סיינר מהפכה הופיע בלייפציג בשנת 1846. לאחר פרוץ המהומות בשנת 1848, נסע קורנדה לווינה, שם התקבל בהתלהבות בחוגים ספרותיים. מווינה הוא הועבר לפונפזיגר אושוס בפרנקפורט-און-מיין, ולאחר מכן הוחזר לפרלמנט הגרמני כנציג מטעם טפליץ. קורנדה לא נשאר זמן רב בפרלמנט של פרנקפורט. בקיץ 1848 הוא חזר לווינה והקים את ה”אוסטדוצ'ה פוסט”, שהופיע לראשונה ב- 1 באוקטובר, ושהוא ניסה להיאבק בו. לאחר פרסומה של החוקה (אוקטרואיט ורפסונג), שנכפתה על העם, נאלץ קורנדה לוותר על משרתו כעורך של ”אוסטדטשה פוסט”. הוא הוצב תחת פיקוח משטרתי, משום שסירב לחתום על התחייבות שלא לכתוב על הפוליטיקה, וחלף זמן מה עד שהצליח לפרסם שוב את כתב העת, שהפך את האורגן למפלגה הליברלית הקרויה ”גרוסדויטשה” באוסטריה, שבו התחנן לחידוש התנאים החוקתיים. קורנדה עשוי להיחשב כאחד ממייסדי תנאי העיתונות הליברליים באוסטריה. זכרו הוא גם תביעתו עם סבסטיאן ברונר, כומר קתולי ועורך הקירשנצייטונג, אשר נשפט ב- 10 במאי 1860. קורנדה הצביע ב”אוסטריישיצ'ה פוסט” כי ברונר אסף חומר להאשמותיו נגד היהודים ”מאוד טמאים וחשודים מקורות, לפיהם הוא מפיץ אי-אמת והוצאת דיבה ”. ברונר לחץ על האשמה נגד קוראנדה, אשר, באמצעות ההגנה הנכונה שלו, ואחרי תחינה מפוארת של יוהן ברגר, הוא זוכה וזיכויו פירושו גינוי למסע האנטי-יהודי של ברונר. בשנת 1866 הפסיק קורנדה לפרסם את העיתון שלו, והקדיש את כל האנרגיות שלו לפוליטיקה. הוא נלחם במדיניות אוקטובר האבסולוטית, וסייע, כחבר וכאיש סודו, מזכיר המדינה האוסטרי, שמרלינג, לנסח את חוקת פברואר. ב- 1881 נחגג יום הולדתו השבעים של קורנדה בהתלהבות רבה ממפלגתו הפוליטית ומהעיתונות; ואת מועצת העיר עשה לו אזרח כבוד. הקיסר כבר כיבד אותו ב- 1867 עם הריטרקרוז דה לאופולדורדן. פעילותו הכבירה של קורנדה כפוליטיקאי ופובליציסט, שאותו מימש במשך עשרים ושלוש שנים כמנהיג המפלגה הגרמנית הליברלית, היתה מקבילה למסירותו הנאמנה לעניין היהודי, והוא נתן לה חלק גדול מכוחותיו. הוא היה במשך 12 שנים נשיא הקהילה היהודית של וינה. כסגן נשיא ”ישראל אליאנץ”, הוא קידם את לימודי המדע וההיסטוריה היהודית, שבהם התעניין מאוד. Size of frame: 33 x 45 cm Optional shipping without frame Kuranda was President of the Jewish Community in Vienna, Austria. Ignaz Kuranda (1 May 1812 in Prague – 3 April 1884 in Vienna) was an Austrian deputy and political writer. In 1834 he went to Vienna, where he devoted himself to literary work, and wrote the drama Die Letzte Weisse Rose, which was played first in Stuttgart and later in Carlsruhe and Frankfort-on-the-Main, and won great popularity. In 1838 Kuranda went to Stuttgart, where he became acquainted with David Strauss, the author of Das Leben Jesu; with Uhland, and with other Swabian poets. Here, too, for the first time he came into contact with public political life. He then went to Paris and Brussels. In the latter city he attracted attention through lectures on modern German literature. With the assistance of Minister Nothomb and the author Hendrik Conscience he founded in 1841 the periodical Die Grenzboten;[1] but on account of the obstacles which the Prussian government placed in the way of its circulation in Germany, Kuranda removed its headquarters to Leipzig, where it soon became an important factor in Austrian politics. That which no one dared write in Austria was published in Die Grenzboten. Kuranda's work Belgien Seit Seiner Revolution appeared in Leipzig in 1846. After the outbreak of the movement of 1848 Kuranda went to Vienna, where he was enthusiastically received in literary circles. From Vienna he was delegated to the Fünfziger Ausschuss in Frankfort-on-the-Main, and later he was returned to the German parliament as delegate for Teplitz. Kuranda did not remain long in the Frankfort parliament. In the summer of 1848 he returned to Vienna and established the Ostdeutsche Post, which first appeared on 1 October, and in which he strove to oppose the revolutionary element. After the promulgation of the constitution (the Octroirte Verfassung), which had been forced upon the people, Kuranda had to give up his position as editor of the Ostdeutsche Post. He was placed under police surveillance because he refused to sign an engagement not to write upon politics,