בידספיריט | אסימוני ישוב 1/4 זיכרון פליז.

אסימוני ישוב 1/4 זיכרון פליז. מדורג PCGS AU. נדיר ביותר אסימוני זכרון אינם נפוצים. להערכתנו, יש כ-50 יחידות מהערך 1 כ- 15-20 יחידות מהערך 1/2 ופחות מ 10 יחידות של 1/4. אסימונים במצב טוב הם נדירים ביותר. - מדליות ואסימונים היו בשימוש נרחב בעולם היהודי גם בארץ ישראל וגם בגולה. במאה ה-19 החלה תחיה של הנפקת אסימונים בישוב העברי. היום אנחנו יכולים ללמוד הרבה על המורשת היהודית, דמויות המפתח, מוסדות הקהילה ובעיקר על ארועי ההסטוריה והנסיבות שהביאו להנפקת אסימונים אלו ביישוב החדש. האסימונים יוצרו כתחליף ל ”כסף קטן” - לשימוש בחיי היום-יום ומספר סיבות הביאו להנפקתם: ראשית, באותם ימים, גם תחת השלטון הטורקי וגם מאוחר יותר, תחת השלטון הבריטי, היה מחסור ניכר ב”כסף קטן” דבר שהגביל מאד את אפשרויות המסחר והשימוש בשירותים שונים. שנית, כסף רב הגיע לישוב בארץ ישראל מתרומות ובני משפחה מעבר לים והחלפנים בארץ גבו עמלה גדולה בגין החלפת הכסף. שלישית, האסימונים שימשו גם כאמצעי תשלום לפועלים הערבים שלא האמינו באמצעי תשלום מנייר. האסימונים לא היו הליך חוקי ולא הונפקו על ידי הרשויות. השימוש בהם היה בתוך תחום גיאוגרפי מוגדר והיו שני סוגי אסימונים עיקריים: 1. אסימוני קהילה - אסימונים שהונפקו על ידי מנהגי הקהילה והיו תלויים באמון של חברי הקהילה במנהגיהם שיעמדו מאחורי ההתחייבות שלהם להכיר בשווי האסימונים לאורך זמן. 2. אסימונים פרטיים שהופנקו על ידי מוסודות כגון מלונות וחברות פרטיות. הפצתם והשימוש בהם היה מוגבל לשימוש רק באותו עסק אשר הנפיק אותם. אסימוני זכרון יעקב המושבה זכרון יעקב הוקמה בשנת 1882 על ידי אנשי העלייה הראשונה שהגעו באונייה לארץ מרומניה. תחילה נקרא שמה 'זמאין' על שם כפר חקלאי קטן באזור ממנו נרכשו אדמות הישוב. לאחר כשנה נקלעה ההתישבות למשבר גדול ולאחר נסיונות שונים לקבל תמיכה, פנו חברי היישוב לברון רוטשליד שהסכים לפרוש את חסותו על המושבה. בשנת 1883 חנך הברון רוטשילד בית כנסת בישוב ושינה את שמו לזכרון יעקב על שם אביו. הברון הקים ביישוב יקב גדול ודאג לרשת חינוך ורפואה מתקדמים. אחת המשפחות המפורסמות ביישוב הייתה משפחת אהרונסון שבנה אהרון היה מחלוצי המחקר החקלאי בארץ ובנוסף הקים ביחד עם אחותו שרה ואחרים את המחתרת ניל”י . בשנת 1885, כשלוש שנים לאחר הקמת זיכרון יעקב, הוחלט ביישוב על הנפקת אסימונים לשימוש יום יומי ביישוב. מי שהופקד על המשימה היה יהודה וורמסר, נציגו של הברון ביישוב, כשהוא מגובה ב 30,000 פרנקים צרפתים מזהב למימון הנפקה זו. הערכים של האסימונים היו 1 , 1/2 ו 1/4. בכוונה לא הוטבעה יחידת שווי על האסימונים על מנת שלא יווצר חיכוך מול החוק הטורקי. ההנחה היא שיהודה וורמסר הסתמך על הפיאסטר הטורקי. במערכת הכספית הטורקית היו שתי יחידות ערך, פיאסטר ופארה 1 פיאסטר היה שווה 40 פארה לכן האסימונים שהונפקו באו לכסות על הצורך במטבעות של 10, 20 פארה ו1 פיאסטר. האסימונים יוצרו בפריז, הוטבעו בפליז בשלושה גדלים, עם צד אחורי זהה עליו מופיע הכיתוב 'זכרון יעקב' ומתחתיו שני ראשי חץ שטוחים עם נקודה מתחתם במרכז. בצד השני הוטבע ערך האסימון. במרכז מעליו, משמאל לימין, בצמוד לשולי המטבע הופיע הכיתוב ' ZICHRON JACOB'. האסימונים היו נפוצים גם בישובים הערבים מסביב לזכרון וגם בחיפה וביפו. לאחר כשנה הבינו הטורקים שאין להם שליטה חוקית על האסימונים והורו על השמדתם.