בידספיריט | מלון פלטין 5 פיאסטר Haffner

מלון פלטין 5 פיאסטר Haffner CC- 5b , בדרוג PCGS AU 53 אסימוני מלון פלטים היו הנפקה פרטית של המלון מסוף שנות ה20 של המאה ה20 בחמישה ערכים ½ , 1 , 2, 5 , ו10 פיאסטר. כולם הוטבעו בפליז . מהערכים 2, 5 , 10 ישנם כעשרה פריטים מכל עריך ה1 הוא נדיר ואנחנו מכירים פחות מעשר דגמאות באוספים שונים. ה ¼ הוא נדיר ביותר ולנו מוכרים רק 5 דגמאות ממנו אסימון זה במצב איכות נדיר - מדליות ואסימונים היו בשימוש נרחב בעולם היהודי גם בארץ ישראל וגם בגולה. במאה ה-19 החלה תחיה של הנפקת אסימונים בישוב העברי. היום אנחנו יכולים ללמוד הרבה על המורשת היהודית, דמויות המפתח, מוסדות הקהילה ובעיקר על ארועי ההסטוריה והנסיבות שהביאו להנפקת אסימונים אלו ביישוב החדש. האסימונים יוצרו כתחליף ל ”כסף קטן” - לשימוש בחיי היום-יום ומספר סיבות הביאו להנפקתם: ראשית, באותם ימים, גם תחת השלטון הטורקי וגם מאוחר יותר, תחת השלטון הבריטי, היה מחסור ניכר ב”כסף קטן” דבר שהגביל מאד את אפשרויות המסחר והשימוש בשירותים שונים. שנית, כסף רב הגיע לישוב בארץ ישראל מתרומות ובני משפחה מעבר לים והחלפנים בארץ גבו עמלה גדולה בגין החלפת הכסף. שלישית, האסימונים שימשו גם כאמצעי תשלום לפועלים הערבים שלא האמינו באמצעי תשלום מנייר. האסימונים לא היו הליך חוקי ולא הונפקו על ידי הרשויות. השימוש בהם היה בתוך תחום גיאוגרפי מוגדר והיו שני סוגי אסימונים עיקריים: 1. אסימוני קהילה - אסימונים שהונפקו על ידי מנהגי הקהילה והיו תלויים באמון של חברי הקהילה במנהגיהם שיעמדו מאחורי ההתחייבות שלהם להכיר בשווי האסימונים לאורך זמן. 2. אסימונים פרטיים שהופנקו על ידי מוסודות כגון מלונות וחברות פרטיות. הפצתם והשימוש בהם היה מוגבל לשימוש רק באותו עסק אשר הנפיק אותם. מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. ברוולד ניסה לייצר במבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי סינתזה ייחודית בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית שמצא ביפו וניצני הרוח המודרנית החדשה. בית פלטין ניצב על הצומת שבין הסגנון האקלקטי של תחילת המאה העשרים, לבין המודרניזם החמור המאוחר יותר, ששאף לנקות את האדריכלות מכל שרידיה ההיסטוריים. בעת בניינו ופתיחתו בשנת 1926 נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. המלון הכיל 60 חדרים, אולם קונצרטים בו ניגנה התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית ומועדון ביליארד וריקודים. מזיא ואיזקסון מסרו את ניהול המלון לידי ג'ורג' ברסקי, שהיה יזם בעסקי המלונאות וניהל רשת שכללה גם מלונות בירושלים ובחיפה, אך תוך זמן קצר כשלו עסקיו של ברסקי. באוקטובר 1930 נערכה בחזיתו הפגנה סוערת נגד סגן שר המושבות הבריטי דרומונד שילס, שנערכה לו קבלת פנים במקום מטעם העירייה. בצאתו מהבניין מצא עצמו שילס מול מפגינים חברי ”ברית הבריונים”, ובראשם ד”ר אב”א אחימאיר, שקראו לו קריאות בוז. המפגינים הוכו ונעצרו. הפגנה זו נחשבת לאירוע היהודי האנטי-בריטי הראשון. ב-1933 נמסר הניהול לפימה הרמן שלוסברג ואשתו גוסטה (הוריהן של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), שזה אך עלו מגרמניה. רבים מבכירי שלטונות המנדט הבריטי התארחו בו, ותרומתו לחיי הלילה בעיר משכה קצינים בריטים רבים. בין המכובדים ששהו במלון נמנו הלורד אדמונד אלנבי, הלורד אלפרד מונד, נחום סוקולוב, נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק, רעיית קיסר אתיופיה היילה סלאסי, יחיאל ויצמן ועוד. בעת המרד הערבי הגדול (מאורעות 1936-1939) נפגעו קשות עסקי המלונאות, והמלון נסגר ב-1938 והוסב לבניין משרדים. מבנה הכניסה המפואר נהרס תוך העתקת הכניסה ימינה, וחלונות קומת המרתף נאטמו. חזית קומת הקרקע הפונה לרחובות אחד העם ונחלת בנימין הותאמה למסחר. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, פעל בבניין בית הארחה לחיילי בעלות הברית. ב-1943 נפתח במלון מועדון חיילים של הצלב האדום האמריקני, בטקס מרשים בנוכחות ראש העיר ישראל רוקח וקצינים אמריקאים בכירים. ב-1944 עברו בית ההארחה והמועדון לניהול כנסיית סקוטלנד, והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה בשם ”סנט אנדרוז האוס” (St. Andrew's House). בקומת הכניסה פעלו מועדון הסבה, חדר אוכל וקפלה לתפילה, וחדרי המלון בקומות העליונות שימשו למגורים. עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, המלון הוסב לבניין משרדים ושקיעתו החלה. לאורך תקופה זו עבר הבניין מסלול לא נדיר של הזנחה, כיעור והשחתה, עד שבקושי ניתן היה להצביע עליו כנכס חשוב, הראוי לשימור ולאזכור. הבניין, שהדגיש את פינת הרחובות בגובהו היחסי למבני הסביבה, התגמד במשך השנים ונבלע בין רבי הקומות והשינויים שנעשו בסביבתו. קומת הכניסה הפכה מסחרית, וכוסתה בהדרגה בתוספות בנייה פרועות ושלטים. בתחילת שנות ה-90 עבר המבנה שיפוץ מקיף ותכנון מחדש על ידי משרד האדריכלים קיסלוב-קיי. השיפוץ, שהבליט את יופיו וייחודיותו של בית פלטין, התאפשר עם אישור הוספת קומה חמישית לבניין, הזדמנות שנוצלה על מנת להחזיר למונומנט השכוח את כבודו, הן כאתר עירוני היסטורי והן כיצירה אדריכלית בעלת משקל. נעשתה החזרה מדוקדקת של הבניין למצבו המקורי; חזיתות הבניין נוקו מאלמנטים זרים, תוספות בנייה מאוחרות הוסרו, הטיח הצבעוני בגוון האפרסק המקורי חודש ומעל הכניסה הנוכחית של הבניין שוחזר, בהסטה, אלמנט הכניסה המקורי שנהרס. כיום, בשל מיקומו בלב ה”סיטי” הפיננסי של תל אביב, ובסמיכות לבורסה לניירות ערך, מאיישות את משרדיו בעיקר חברות שעיסוקן בשוק ההון. מלון פלטין נמצא ברחוב אחד העם 28, תל אביב-יפו.