בידספיריט | קונטרס סאטירי פולמוסי ואנטישמי -

קונטרס סאטירי פולמוסי ואנטישמי - הלוויתו של משה בן יוסף אפרים על ידי המשרת הנאמן של בית הלוויות כאות הוקרה צנוע. קופנהגן, 1813. נדיר ביותר. בדנית. - Moses Ben Joseph Ephraims Jordefærd  af Sorgehusets pligtskyldige Tjener  Som et ringe Beviis paa Erkjendtlighed. פורסם על ידי מ. א. סטרויר (M. A. Stroyer) - טיפוגרף שפרסם כתבים סאטיריים ופרובוקטיביים נגד יהודים בתקופת פולמוס הספרות הדנית. בחיבור הספציפי הזה הוא השתמש באלגוריות ובשמות בדויים בעלי צליל מקראי/יהודי (כמו משה בן יוסף אפרים) כדי ללעוג, להעביר ביקורת חברתית וללבות את השיח הציבורי הטעון של אותם ימים. מ.א. סטרויר [M. A. Strøyer.], זהו שם בדוי הסטורי בו השתמש הסופר והמשורר הדני תומאס כריסטופר ברואן [thomas christopher bruun] (1750–1834) במהלך הוויכוח הספרותי היהודי (Den littære Jødefejde) בקופנהגן בשנת 1813: בשנת 1800 הוא הפך למרצה בסמינר לבתי הספר המלומדים, בשנת 1802 לפרופסור לאנגלית באוניברסיטת קופנהגן, ובשנת 1808 למורה לשפות במכון ההכשרה של חיל ההנדסה. בסכסוך היהודי הספרותי שתומס ת'ארופ עורר בשנת 1813 על ידי תרגומו ליצירתו האנטישמית משה וישו, ברואן היה מעורב כאשר, להגנת בנו, כתב חוברת מלאה ברמיזות משמיצות נגד ינס בגסן, תחת הכותרת ”לא על היהודים, אלא על גואלם, מועצת הצדק”, וכאשר ניתנה לו ההזדמנות, המשיך עם החוברות: בהמשך על מועצת הצדק המדווחת, דו”ח על מקרי מועצת הצדק, מחלות וכפירה ו”המסר האחרון של מועצת הרוחות”. חיבור זה השתתף באחד העימותים הציבוריים והתרבותיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של דנמרק, המוכר כ”פולמוס היהודים הספרותי” (Den litterære jødefejde): העימות החל ב-1813 כאשר המשורר תומאס ת'ארופ (1749-1821) תרגם את הספר האנטי-יהודי ”משה וישוע” מאת פרידריך בוכהולץ מגרמנית לדנית. הוא סיפק לתרגום הקדמה ארוכה, ”זיכרון”, בה טען שהיהודים חיים מרמאות ומרמה, שהם אנוכיים ועצלנים, ושהם לעולם לא יחשבו על דנמרק כאל מולדתם האמיתית או יתערבבו עם שאר האוכלוסייה. והתפתח לגל של חוברות סאטירה, שירים וכתבי פולמוס משני הצדדים. החוברת הזו היא חלק בלתי נפרד מאותו פולמוס. באותה שנה ממש דנמרק הכריזה על פשיטת רגל מדינית בעקבות מעורבותה במלחמות הנפוליאוניות. המשבר הכלכלי העמוק הגביר את המתח החברתי והפך את היהודים לשעיר לעזאזל, מתח שהגיע לשיאו כמה שנים מאוחר יותר במהומות אלימות בקופנהגן (1819). קופנהגן, 1813. נדיר ביותר. 15 עמ'. בדנית. ללא כריכה. נייר איכותי. למיטב בדיקתנו לא נראה מעולם במכירות פומביות!