בידספיריט | על ההבדל בין יהודים ליהדות,

על ההבדל בין יהודים ליהדות, ועל השמדתה, כנדרש לשגשוגם ולאופיים של הגרמנים. קופנהגן, 1816. ספר אנטישמי דני נדיר. - Om Forskjellen mellem Jøder og Jødedom, og om dettes Tilintetgjørelse som nødvendig for Tydskernes Velstand og Characteer חוברת אנטישמית, המהווה תרגום למאמר מאת הפילוסוף הגרמני פרופ' יעקב פרידריך פריס (Jakob Friedrich Fries). המתרגם: הנס כריסטיאן ווסמוסה (H. C. Wosemose), תורגם מתוך העיתון Hamburgisches Morgenblatt מיולי 1816. חיבור זה השתתף באחד העימותים הציבוריים והתרבותיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של דנמרק, המוכר כ”פולמוס היהודים הספרותי” (Den litterære jødefejde): העימות החל ב-1813 כאשר המשורר תומאס ת'ארופ (1749-1821) תרגם את הספר האנטי-יהודי ”משה וישוע” מאת פרידריך בוכהולץ מגרמנית לדנית. הוא סיפק לתרגום הקדמה ארוכה, ”זיכרון”, בה טען שהיהודים חיים מרמאות ומרמה, שהם אנוכיים ועצלנים, ושהם לעולם לא יחשבו על דנמרק כאל מולדתם האמיתית או יתערבבו עם שאר האוכלוסייה. והתפתח לגל של חוברות סאטירה, שירים וכתבי פולמוס משני הצדדים. החוברת הזו היא חלק בלתי נפרד מאותו פולמוס. באותה שנה ממש דנמרק הכריזה על פשיטת רגל מדינית בעקבות מעורבותה במלחמות הנפוליאוניות. המשבר הכלכלי העמוק הגביר את המתח החברתי והפך את היהודים לשעיר לעזאזל, מתח שהגיע לשיאו כמה שנים מאוחר יותר במהומות אלימות בקופנהגן (1819). יאקוב פרידריך פריס (בגרמנית: Jakob Friedrich Fries) (1773 - 1843): היה פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני. השכלתו הייתה דתית-נוצרית אך העמקה בלימודי פילוסופיה ובעבודותיו של עמנואל קאנט גרמה לו להתרחק מן הדת. הוא למד באוניברסיטאות של ינה ולייפציג כאשר בשנת 1805 הוזמן להיות פרופסור למתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת היידלברג. פריס היה בעל דעות אנטישמיות, בשנת 1816 פרסם פריס מאמר בשם ”על הסכנה הנשקפת לרווחתו ולאופיו של העם הגרמני מצד היהודים” (”Über die Gefährdung des Wohlstandes und des Charakters der Deutschen durch die Juden”). במאמר זה, שפורסם בכתב העת של אוניברסיטת היידלברג, הוא הציע מספר הצעות מעשיות להקטנת ממדי הסכנה: לבטל את מוסדות החינוך היהודיים; לעודד הגירת יהודים מגרמניה ולאסור על הגירת יהודים לגרמניה; לאסור נישואין בין יהודים לנוצרים; לאסור על יהודים להעסיק משרתים נוצרים (בייחוד משרתות); ולחייב את היהודים לענוד על בגדיהם ציון מזהה מיוחד, שיבחין אותם מהאוכלוסייה הכללית. הוא ציין שבהשפעת היהודים החומריות בחברה הגרמנית גדלה ולכן רצוי לבדל אותם מהחברה הגרמנית. מאמר זה היה בין היתר בסיס לפרעות ”הפ-הפ” בשנת 1819. בשנת 1816 בהיותו ביינה הוא פרסם מאמר ”Von deutschem Bund und deutscher Staatsverfassung” בו הוא פנה לגרמנים צעירים. במאמר זה הוא צידד באיחוד גרמניה (שאז הייתה מחולקת למספר רב מאוד של מדינות). פעילותו של פריס הביאה לכך שפורסמו תקנות חדשות לגבי פעילות פוליטית באוניברסיטאות. בשל הדעות הפוליטיות שלו והשתתפותו במהומות הסטודנטים בשנת 1817 נאסר עליו ללמד פילוסופיה והוא המשיך ללמד מתמטיקה ופיזיקה בלבד. בשנת 1818 אחד מתלמידיו של פריס רצח את המחזאי הגרמני אוגוסט פון קוצבו על רקע דעותיו הפוליטיות. במהלך החקירה נמצאו במסמכיו מכתבים שהוא קיבל מפריס. כתוצאה מכך בוטלו כל הרצאותיו באוניברסיטה, אך הוא המשיך לקבל את משכורתו. בהמשך, בהדרגה, הוא התחיל ללמד מחדש. פריס היה מעורב בוויכוח עם גאורג וילהלם פרידריך הגל. בספרו קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט הגל ציין שעבודותיו של פריס אינן מעמיקות דיו ולכן מסקנותיו אינן נכונות ומשטיחות את הגותו של קאנט. הגל גם מתח ביקורת על כך שפריס השתתף בפעילות הפוליטית של הסטודנטים, וראה בו מי שדוחה את השכל לטובת הרגש הסובייקטיבי והשרירותי, דבר מסוכן מבחינה פוליטית. יש לציין כי בניגוד לפריס הגל הציג עמדה פרו יהודית בספרו והדגיש את חשיבות הענקת הזכויות ליהודים, שכן ”היהודים הם בראש ובראשונה בני אדם.” קופנהגן, 1816. [2], 38 עמ'. בדנית. נייר איכותי. כריכה נאה. למיטב בדיקתנו לא הופיע מעולם במכירות פומביות!