בידספיריט | חיבור אנטישמי דני נדיר -

חיבור אנטישמי דני נדיר - שוב, בסגנון הקברנים או השיר האחרון שעוסק גם הוא ביהודים. קופנהגן, 1813. בדנית. - Atter Bedemandsstil eller den allersomsplinternyeste Vise der ogsaa behandler Jøderne. מאת מ. א. סטרויר (M. A. Strøyer) - טיפוגרף שפרסם כתבים סאטיריים ופרובוקטיביים נגד יהודים בתקופת פולמוס הספרות הדנית. הטקסט נושא אופי סאטירי מובהק, המשלב פולמוס חברתי עם נימות אנטי-יהודיות שהיו נפוצות באותה תקופה. ”סגנון קברנים” (Bedemandstil): ביטוי זה בדנית מתייחס לסגנון כתיבה מליצי, מוגזם, קודר או חנפני מדי – בדומה לשפה שבה השתמשו קברנים או מספידים רשמיים באותה תקופה. בשער נכתב גם: Indtægten bestemt til en Skinke = ההכנסות מיועדות לחזיר. ההכנסות ל”ירך חזיר” (En Skinke): מדובר בעקיצה סאטירית מכוונת ובוטה. מכיוון שהחוברת ”עוסקת גם ביהודים”, המחבר מצהיר בציניות שהכסף שייאסף ממכירתה יוקדש לקניית בשר חזיר – דבר האסור על פי ההלכה היהודית, ככל הנראה כדי להכעיס או ללכוד את תשומת הלב של הקוראים. מ.א. סטרויר [M. A. Strøyer.], זהו  שם בדוי הסטורי בו השתמש הסופר והמשורר הדני תומאס כריסטופר ברואן [thomas christopher bruun] (1750–1834) במהלך הוויכוח הספרותי היהודי (Den littære Jødefejde) בקופנהגן בשנת 1813: בשנת 1800 הוא הפך למרצה בסמינר לבתי הספר המלומדים, בשנת 1802 לפרופסור לאנגלית באוניברסיטת קופנהגן, ובשנת 1808 למורה לשפות במכון ההכשרה של חיל ההנדסה. בסכסוך היהודי הספרותי שתומס ת'ארופ עורר בשנת 1813 על ידי תרגומו ליצירתו האנטישמית משה וישו, ברואן היה מעורב כאשר, להגנת בנו, כתב חוברת מלאה ברמיזות משמיצות נגד ינס בגסן, תחת הכותרת ”לא על היהודים, אלא על גואלם, מועצת הצדק”, וכאשר ניתנה לו ההזדמנות, המשיך עם החוברות: בהמשך על מועצת הצדק המדווחת, דו”ח על מקרי מועצת הצדק, מחלות וכפירה ו”המסר האחרון של מועצת הרוחות”. חיבור זה השתתף באחד העימותים הציבוריים והתרבותיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של דנמרק, המוכר כ”פולמוס היהודים הספרותי” (Den litterære jødefejde) והיה אחד מהראשונים שהציתו את הויכוח. העימות החל ב-1813 בעקבות תרגום של ספר גרמני אנטישמי והתפתח לגל של חוברות סאטירה, שירים וכתבי פולמוס משני הצדדים. החוברת הזו היא חלק בלתי נפרד מאותו פולמוס. באותה שנה ממש דנמרק הכריזה על פשיטת רגל מדינית בעקבות מעורבותה במלחמות הנפוליאוניות. המשבר הכלכלי העמוק הגביר את המתח החברתי והפך את היהודים לשעיר לעזאזל, מתח שהגיע לשיאו כמה שנים מאוחר יותר במהומות אלימות בקופנהגן (1819). קופנהגן, 1813. 7 עמ'. ללא כריכה. בדנית. למיטב בדיקתנו לא הופיע מעולם במכירות פומביות!