בידספיריט | תקנון לשימוש וסדר התפילות -
תקנון לשימוש וסדר התפילות - מאת הרב הראשי לדנמרק ד”ר אברהם אלכסנדר וולף. קופנהגן, 1839. נדיר. בגרמנית. - Agende zum Gebrauche beim Israclitischen Gottesdienste תקנון לשימוש בתפילת ישראל - ספר סדרי תפילה וריטואלים יהודי שחיבר הרב ד”ר אברהם אלכסנדר וולף (Abraham Alexander Wolff), רבה של דנמרק. הרב אברהם אלכסנדר וולף (1801-1891): מגדולי רבני דנמרק במאה ה-19. היה חוקר ואיש אשכולות, נערץ על כל העם ומקורב למלכות. נולד בדרמשטדט שבגרמניה לאביו הדיין רבי אלכסנדר סנדר וולף, תלמיד בעל ה”הפלאה”. למד תלמוד אצל הרב אברהם בינג מווירצבורג, ובשנת 1821 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת גיסן. לאחר סיום לימודיו, הוא מונה לרב בגיסן ובשנת 1826 לואי הראשון, הדוכס הגדול של הסן, מינה אותו לרב הראשי של הדוכסות הגדולה של הסן. שנתיים לאחר מכן, מינה מלך דנמרק פרדריק השישי את וולף לרב הראשי של דנמרק באישור הקהילה היהודית של קופנהגן, במקומו של הרב אברהם גדליה שנפטר בשנת 1827. הוא נכנס לתפקידו ב-1829. תפקיד בו כיהן במשך למעלה משישים שנה, עד לפטירתו. אחת ממשימותיו הראשונות הייתה להשלים את בית הכנסת הגדול בקריסטלגאדה בקופנהגן. בית הכנסת הראשון בלדרסטראד נהרס בשריפה בקופנהגן בשנת 1795 ולפני הגעתו של וולף הקהילה כבר הבטיחה אתר בנייה חדש, אך עדיין הייתה צריכה לגייס כספים ניכרים כדי להשלים את הבנייה. וולף הצליח לגייס את הכספים הדרושים ובית הכנסת הגדול נפתח למחרת פסח ב-12 באפריל 1833. וולף כונה ”אבי הדרשה הדנית”. הוא גם נשא דרשות בדנית ובמהלך קריירה רבנית שנמשכה שישים וחמש שנים, נאמר שהוא נשא 5,000 דרשות. וולף תרגם לדנית את הסידור בשנת 1856, הוא גם כתב מספר טקסטים על אמונה והיסטוריה יהודית, כמו גם את ”אויבי התלמוד” (Talmudfjender, 1878) שהגיב להתקפות של כמה אנשי דת דנים על היהודים והיהדות. ההישג הספרותי הגדול ביותר שלו היה תרגומו הדני לחמשה חומשי תורה, שפורסם ביום הולדתו התשעים. הוא גם פעל ליישוב חילוקי דעות בין מאמינים אורתודוקסים לרפורמטורים ושילב יצירות מקהלה דניות בליווי עוגב. הוא קבור בבית הקברות היהודי הצפוני של קופנהגן. קופנהגן, 1839. נדיר. מו”ל ומדפיס: יצא לאור בהוצאת חנות הספרים של פיליפסן (Philipsenschen Buchhandlung), ונדפס על ידי ס. טריר (S. Trier), עם הפצה משנית בברלין ובלונדון אצל א. אשר (U. Asher). [6], 151, [2]. בגרמנית עם מעט לשון הקודש. כריכת נייר. כתמי זמן. מפורק לשניים.