בידספיריט | תקנות לבית הכנסת של הקהילה

תקנות לבית הכנסת של הקהילה היהודית בקופנהגן - מאת הרב הראשי לדנמרק ד”ר אברהם אלכסנדר וולף. קופנהגן, 1833. מהדורה יחידה. נדיר ביותר. בדנית. - Agende for det mosaiske Troessamfunds Synagoge i Kjöbenhavn, til Brug ved Gudstjenesten og andre høitidelige Leiligheder. תקנות לבית הכנסת של בני דת משה בקופנהגן, עבור טקסים ואירועים חגיגיים אחרים. הספר הוא סידור תקנות וליטורגיה של הקהילה היהודית בקופנהגן, אשר חובר על ידי רבה של הקהילה, ד”ר אברהם אלכסנדר וולף (Dr. A. A. Wolff). הרב אברהם אלכסנדר וולף (1801-1891): מגדולי רבני דנמרק במאה ה-19. היה חוקר ואיש אשכולות, נערץ על כל העם ומקורב למלכות. נולד בדרמשטדט שבגרמניה לאביו הדיין רבי אלכסנדר סנדר וולף, תלמיד בעל ה”הפלאה”.   למד תלמוד אצל הרב אברהם בינג מווירצבורג, ובשנת 1821 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת גיסן. לאחר סיום לימודיו, הוא מונה לרב בגיסן ובשנת 1826 לואי הראשון, הדוכס הגדול של הסן, מינה אותו לרב הראשי של הדוכסות הגדולה של הסן. שנתיים לאחר מכן, מינה מלך דנמרק פרדריק השישי את וולף לרב הראשי של דנמרק באישור הקהילה היהודית של קופנהגן, במקומו של הרב אברהם גדליה שנפטר בשנת 1827. הוא נכנס לתפקידו ב-1829.  תפקיד בו כיהן במשך למעלה משישים שנה, עד לפטירתו. אחת ממשימותיו הראשונות הייתה להשלים את בית הכנסת הגדול בקריסטלגאדה בקופנהגן. בית הכנסת הראשון בלדרסטראד נהרס בשריפה בקופנהגן בשנת 1795 ולפני הגעתו של וולף הקהילה כבר הבטיחה אתר בנייה חדש, אך עדיין הייתה צריכה לגייס כספים ניכרים כדי להשלים את הבנייה. וולף הצליח לגייס את הכספים הדרושים ובית הכנסת הגדול נפתח למחרת פסח ב-12 באפריל 1833. וולף כונה ”אבי הדרשה הדנית”. הוא גם נשא דרשות בדנית ובמהלך קריירה רבנית שנמשכה שישים וחמש שנים, נאמר שהוא נשא 5,000 דרשות. וולף תרגם לדנית את הסידור בשנת 1856, הוא גם כתב מספר טקסטים על אמונה והיסטוריה יהודית, כמו גם את ”אויבי התלמוד” (Talmudfjender, 1878) שהגיב להתקפות של כמה אנשי דת דנים על היהודים והיהדות. ההישג הספרותי הגדול ביותר שלו היה תרגומו הדני לחמשה חומשי תורה, שפורסם ביום הולדתו התשעים. הוא גם פעל ליישוב חילוקי דעות בין מאמינים אורתודוקסים לרפורמטורים ושילב יצירות מקהלה דניות בליווי עוגב. הוא קבור בבית הקברות היהודי הצפוני של קופנהגן. קופנהגן, 1833. מהדורה יחידה. נדיר ביותר. 32, 46 עמ'. בדנית עם מעט לשון הקודש. ללא כריכה. כתמי זמן.