בידספיריט | חוברת נדירה ביותר של טקס

חוברת נדירה ביותר של טקס חנוכת בית הכנסת הגדול בקופנהגן - מאת רבה הראשי של דנמרק הרב ד”ר אברהם אלכסנדר וולף. קופנהגן, תקצ”ג [1833]. מהדורה יחידה. - Einweihungs Feier des israelitischen Gotteshauses in Kopenhagen. חוברת היסטורית מודפסת בגרמנית משנת 1833, המתעדת את חגיגת חנוכת בית הכנסת הגדול בקופנהגן, בעריכת הרב ד”ר אברהם אלכסנדר וולף רבה הראשי של דנמרק ומתרגם התורה לדנית. יחד עם הדרשות והתפילות שנישאו באותו אירוע. בית הכנסת הגדול (קופנהגן): ממוקם בכתובת קריסטלגאדה 12, בקופנהגן, דנמרק. קהילת יהודי קופנהגן נוסדה בשלב כלשהו במאה ה-17 ובית הכנסת הראשון שלה הושלם ב-1766. בית הכנסת הנוכחי הושלם ב-1833, הוא תוכנן על ידי הארכיטקט הדני גוסטב פרידריך הטש, והוא מאופיין בארכיטקטורה ייחודית סביב ארון הקודש. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19, בתי כנסת המשיכו להיבנות במסורת הקלאסית, אך החל להתחדש השימוש בארכיטקטורה יוונית ורומית. בית הכנסת הגדול בקופנהגן הוא אחד מבתי הכנסת הבודדים מתקופתו שהפנים של המבנה, כולל עיצובים בסגנון התחייה המצרית. סגנון זה עוזר להעניק לבית הכנסת תחושה מזרח אירופית יותר מאשר התחושה הצפון אירופית המסורתית. הרב אברהם אלכסנדר וולף (1801-1891):  מגדולי רבני דנמרק במאה ה-19. היה חוקר ואיש אשכולות, נערץ על כל העם ומקורב למלכות. נולד בדרמשטדט שבגרמניה לאביו הדיין רבי אלכסנדר סנדר וולף, תלמיד בעל ה”הפלאה”. למד תלמוד אצל הרב אברהם בינג מווירצבורג, ובשנת 1821 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת גיסן. לאחר סיום לימודיו, הוא מונה לרב בגיסן ובשנת 1826 לואי הראשון, הדוכס הגדול של הסן, מינה אותו לרב הראשי של הדוכסות הגדולה של הסן. שנתיים לאחר מכן, מינה מלך דנמרק פרדריק השישי את וולף לרב הראשי של דנמרק באישור הקהילה היהודית של קופנהגן, במקומו של הרב אברהם גדליה שנפטר בשנת 1827. הוא נכנס לתפקידו ב-1829. תפקיד בו כיהן במשך למעלה משישים שנה, עד לפטירתו. אחת ממשימותיו הראשונות הייתה להשלים את בית הכנסת הגדול בקריסטלגאדה בקופנהגן. בית הכנסת הראשון בלדרסטראד נהרס בשריפה בקופנהגן בשנת 1795 ולפני הגעתו של וולף הקהילה כבר הבטיחה אתר בנייה חדש, אך עדיין הייתה צריכה לגייס כספים ניכרים כדי להשלים את הבנייה. וולף הצליח לגייס את הכספים הדרושים ובית הכנסת הגדול נפתח למחרת פסח ב-12 באפריל 1833. וולף כונה ”אבי הדרשה הדנית”. הוא גם נשא דרשות בדנית ובמהלך קריירה רבנית שנמשכה שישים וחמש שנים, נאמר שהוא נשא 5,000 דרשות. וולף תרגם לדנית את הסידור בשנת 1856, הוא גם כתב מספר טקסטים על אמונה והיסטוריה יהודית, כמו גם את ”אויבי התלמוד” (Talmudfjender, 1878) שהגיב להתקפות של כמה אנשי דת דנים על היהודים והיהדות. ההישג הספרותי הגדול ביותר שלו היה תרגומו הדני לחמשה חומשי תורה, שפורסם ביום הולדתו התשעים. הוא גם פעל ליישוב חילוקי דעות בין מאמינים אורתודוקסים לרפורמטורים ושילב יצירות מקהלה דניות בליווי עוגב. הוא קבור בבית הקברות היהודי הצפוני של קופנהגן. קופנהגן, בהוצאת חנות הספרים של בית הספר בינג, תקצ”ג [1833]. מהדורה יחידה.  14, 32 עמ'. בגרמנית. כריכה רכה. כתמי זמן ובלאי שימוש ומעט קרעים בשולי הכריכה.