בידספיריט | נדיר וחשוב ביותר: נפשות צדיקים

נדיר וחשוב ביותר: נפשות צדיקים - שישים מצבות מבית הקברות העתיק בוורמס. פרנקפורט דמיין, 1855. מהדורה יחידה. - ספר חשוב מאת החוקר ד”ר לודוויג לוויזון, המרכז העתקים של כ-60 אפיטפים (נוסחי מצבות) מתוך בית הקברות היהודי העתיק בוורמס, החל משנת 905. הכתבים שעל גבי המצבות מופיעות בספר בעברית, כפי שנכתבו על גבי המצבות עצמן, לצד הסברים ורקע על כל נפטר ונפטר בגרמנית. בעמוד שלפני השער שני תחריטי פנים וחוץ של בית המדרש של רש”י וכסא רש”י בוורמס. לספר מצורף גזיר עיתון בגרמנית המדווח על תגליות ומחקרים בנושא מצבות עתיקות בבית העלמין היהודי העתיק בוורמס:  המאמר עוסק בתיקון טעויות תיארוך של מחבר הספר ד”ר לוויזון, ומצביע על כך שלוויזון טעה בתיארוך המצבה העתיקה ביותר לטענתו של הגברת סגירה שלפי הנכתב בספר נפטרה בשנת 905, בחינה מדוקדקת של המצבה העלתה כי לוויזון לא זיהה נכון את אחת האותיות מה שהוביל לטעות של לפחות 100 שנים בחישוב. הכותב מציין שבין אלפי המצבות שפוענחו, אין אף מצבה מהמאה ה-10. לכן, בית העלמין נוסד ככל הנראה סביב שנת 1034 – תקופה בה גם נבנה בית הכנסת המפורסם בוורמס. עוד הוא מספר שהנהלת הקהילה החליטה להמשיך את עבודתו של לוויזון, ומאז ועד לכתיבת המאמר פוענחו כ-130 מצבות מדי שנה על ידי הקהילה המקומית. המאמר חתום בשם ”s. rothschild”. בית העלמין העתיק בוורמס (מכונה בגרמנית ”החולות הקדושים” - Heiliger Sand): הוקם במאה ה-11 בקירוב, הוא ככל הנראה העתיק ביותר באירופה שעדיין עומד על תילו. טמונים בו לפחות אלפיים יהודים, כשהמצבה העתיקה ביותר ששרדה, זו של הגברת סגירה, היא משנת 905, והאחרונה היא מ-1930. (בית עלמין חדש הוקם בשנת 1911). חלק מהקברים והמצבות נהרסו בתקופת שלטון הנאצים כדי לסלול ”דרך קיצור” בתוך בית העלמין, אך פרידריך אילרט מארכיון העיר הזהיר מהריסה מוחלטת בתואנה שהימלר התרשם מהערך ההיסטורי בעת ביקורו במקום. לאחר תום המלחמה, ובמהלך שיקום המקום, הוצמדו שרידים של מצבות שבורות לחומת בית העלמין. מסיבה לא ידועה, המצבות אינן פונות כנהוג לכיוון ירושלים, אלא לכיוון דרום. במקום ניצבים קברים רבים של גדולי הדורות, ביניהם המהר”ם מרוטנבורג (1293) ופודה עצמותיו אלכסנדר וימפפן (1307); רבי יעקב בן משה מולין המכונה מהרי”ל (1427), שלפי צוואתו המפורשת מצבתו היא היחידה שפונה לירושלים; רבי אליהו לואנץ, המכונה ”בעל שם” (1636); רבי יאיר חיים בכרך, המכונה על שם ספרו חוות יאיר ועוד. יהדות וורמייזא: כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי. הקהילה הייתה החשובה בין קהילות שו”ם, שלוש הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, וורמייזא ומגנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ). הרב ד”ר לודוויג (יהודה ליב) לוויזון (Ludwig Lewysohn; 1819, שוורזנץ, הדוכסות הגדולה של פוזנן – סטוקהולם, 1901): למד בגימנסיה הריאלית (Realgymnasium) בברלין, ולאחר שהשלים את לימודיו ב-1843, המשיך ללימודי מזרחנות בעיר, וקיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת האלה בשנת 1847 על עבודתו בשם ”De Sacrificiis Veteris Testamenti”. בשנת 1848 התמנה לרב בפרנקפורט דאודר. שלוש שנים מאוחר יותר נקרא לכהן כדרשן בעיר וורמס, כ'עוזר' לרבי יעקב קופל במברגר, רבה הישיש של יהדות וורמייזא שחיפשה אז רב מודרני יותר. הוא נשא במשרה זו עד שנת 1858. לאחר מכן הוא הוזמן לסטוקהולם, שם עבד בשנים 1859–1893. מלבד מאמריו הרבים שפורסמו בכתבי העת היהודיים (במיוחד ב”המגיד”), פרסם לוויזון ספר בשם ”נפשות צדיקים” (פרנקפורט דמיין, 1855), על האפיטפים בבית הקברות היהודי העתיק בוורמס, וספר בשם ”זואולוגיה של התלמוד” (Zoologie des Talmuds, (1858)). פרנקפורט דמיין, 1855. מהדורה יחידה. [6], 116 עמ'. ספר נדיר וחשוב ביותר!