בידספיריט | פלטי קטעים וזכרונות מהלורד ביירון

פלטי קטעים וזכרונות מהלורד ביירון - עם מנגינות עבריות במהדורה חדשה עם תוספות שלא פורסמו מעולם. לונדון, 1829. - ”Fugitive Pieces and Reminiscences of Lord Byron” הספר כולל מהדורה חדשה של ”Hebrew Melodies” (מנגינות עבריות) עם תוספת של כמה שלא פורסמו מעולם. הכל מלווה בהערות ביקורתיות, היסטוריות, תיאטרליות, פוליטיות ותיאולוגיות, הערות, אנקדוטות, שיחות מעניינות ותצפיות, שנכתבו על ידי המשורר המהולל הזה. הספר גם מכיל שירה, מכתבים וזיכרונות מקוריים של ליידי קרוליין לאמב. מאת אייזק נתן ”אבי המוזיקה האוסטרלית”, מחבר חיבור על ההיסטוריה והתאוריה של המוזיקה, המנגינות העבריות ועוד. ספר השירים מנגינות עבריות (Hebrew Melodies): הוא יצירה משותפת של ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן. בשנת 1815 התפרסם קונטרס המכיל תריסר שירים בלוויית תווים. בדף השער נאמר: ”מבחר של מנגינות עבריות (Hebrew Melodies), עתיקות וחדשות, עם עיבוד וליווי מתאים, מאת ג'והן בראהאם ויצחק נתן. השירים נכתבו במיוחד ליצירה זו בידי כבוד הלורד ביירון. מתפרסם ונמכר בידי יצחק נתן”. אחר כך נוספו עוד שירים ובסך הכול יש בחיבור ”מנגינות העבריות” שלושים שירים. שלושה עשר שירים הם שירים רומנטיים בסגנונו של ביירון, ואין להם כל רקע עברי, אבל למרבית השירים יש רקע מקראי. הדמויות והאירועים ההיסטוריים המופיעים בשירים הם שאול, בת יפתח, איוב, קהלת, סנחריב, בלשצר, הורדוס, מרים וטיטוס. ג'ורג' גורדון ביירון, הברון השישי מביירון, שנודע כלורד ביירון (1788 – 1824): היה מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים. לביירון הייתה זיקה למוטיבים יהודיים. בשנת 1815, זמן קצר לפני שעזב את אנגליה לבלי שוב, חיבר עם המלחין היהודי האנגלי יצחק נתן אסופה של שלושים שירים שכונתה 'מנגינות עבריות'. בשירים אלו אפשר למצוא רמיזות ציוניות ראשונות לזכותו של העם היהודי שגלה מארצו החרבה לחזור אליה. אייזק נייתן (באנגלית: Isaac Nathan) (1864 – 1790):  היה מלחין יהודי בריטי - אוסטרלי. נולד בקנטרברי לאב יהודי-פולני שהיגר לבריטניה, ולאם יהודייה-אנגליה. אביו היה ככל הנראה החזן של הקהילה היהודית של קנטרברי בעת הולדת בנו. פרטים אחרים על מוצאו אינם ידועים. הוא קבור בלונדון בבית הקברות היהודי תחת השם ”מנחם בן רבי יהודה פולק”. אייזק, שנועד תחילה להמשיך בדרכו של אביו, למד בין השנים 1805-1807 בקיימברידג' בבית הספר היהודי-האנגלי הראשון עם פנימייה (שנוסד בידי סולומון ליאון). כיוון שגילה נטייה מובהקת למוזיקה, נסע ללונדון לעבוד כשוליה אצל מו”ל המוזיקה דומניקו קורי. לדבריו, גם למד במשך חמש שנים פיתוח קול ושירה אצל קורי, שהיה בשעתו תלמידו של ניקולא פורפורה. בשנת 1813 פנה נייתן אל המשורר לורד ביירון בבקשה לכתוב מילים לנעימות יהודיות שאסף ועיבד. התוצאה הייתה מנגינות עבריות, אסופת השירים המפורסמת של המשורר, שנייתן הוציא לאור בשנת 1815. אסופת השירים עם המוזיקה של נייתן נשארה בדפוס במשך רוב המאה ה-19. היה זה הניסיון הראשון להציג את המוזיקה המסורתית של בית הכנסת, שנייתן היה בקי בה הודות לחינוכו מבית, לפני הציבור הרחב. כדי לקדם את המכירות, פנה נייתן אל זמר הטנור היהודי המפורסם ג'ון בראהאם וביקש את רשותו לפרסם את שמו על דף השער, בתמורה לחלק ברווחים, אף כי לבראהאם לא היה למעשה שום חלק ביצירת ”מנגינות עבריות”. בשנת 1816 עזב ביירון את אנגליה שלא על מנת לחזור וניתק את קשריו עם נייתן. צבירת חובות ופזיזות הכשילו אותו בדרכו. פעמיים התחתן עם נשים נוצריות, אם כי בשני המקרים הקפיד על חתונה יהודית לאחר הטקס הכנסייתי. מזגו החם ונטייתו ללכת שולל אחר מחשבות שוא סיבכו אותו בדו-קרב ובתקיפה. לא ברור כיצד התפרנס בין 1820 להגירתו ב-1841. הוא הרבה לכתוב לעיתונות הפופולרית בלונדון, בעיקר בנושאי אגרוף. הוא חיבר אופרות קומיות לבימות לונדון וארבע מהן הופקו בין 1823 ל-1833. הוא ניסה את כוחו בעסקי הוצאה לאור עם אחיו ופרסם ספר מעניין על תולדות המוזיקה, מוקדש בהיתר למלך ג'ורג' הרביעי, המציג באופן טיפולו בנושא המוזיקה היהודית הבנה רבה בתנ”ך ובמסורת היהודית. כמו כן הוציא לאור את זכרונותיו על לורד ביירון. נייתן זכה למוניטין מסוימים גם כמורה לשירה. בין תלמידיו היה עוד משורר אנגלי חשוב, רוברט בראונינג הצעיר, שציין אותו כעבור שנים רבות כמורה הטוב ביותר לשירה מבין הארבעה שאימנו אותו, משום ששימר משהו מן השיטות המסורתיות של היהדות לפיתוח הקול. נייתן טען לביצוע אי-אילו שירותים מסתוריים למשפחה המלכותית, שהממשלה בראשות המפלגה הליברלית סירבה לשלם תמורתם. כתוצאה מכך, נקלע נייתן לקשיים כספיים ובשנת 1841 היגר לאוסטרליה, שם הנהיג את חיי המוזיקה המקומיים, כיועץ מוזיקלי הן לבית הכנסת והן לקתדרלה הקתולית בסידני. כמו כן הופיע בביצועים ראשונים או מוקדמים של רבות מיצירותיהם של מוצרט ובטהובן. ב-3 במאי 1847 הוצגה האופרה שלו ”דון ג'ון מאוסטריה”, האופרה הראשונה שנכתבה, הולחנה והופקה באוסטרליה, בתיאטרון ויקטוריה בסידני. נייתן גם היה הראשון חקר והעלה על הכתב את המוזיקה של הילידים האוסטרליים. חייו יוצאי הדופן של נייתן באו אל קצם במוות יוצא דופן, הוא נדרס ע”י קרון סוסים ציבורי. קרון הסוסים הציבורי היה הראשון בסידני. אייזק נייתן היה הקורבן הראשון באוסטרליה (ובעצם בחצי הכדור הדרומי) של תאונת רכב ציבורי. הוא נקבר בסידני. המנצח צ'ארלס מקקראס הוא מצאצאיו של אייזק נייתן. 12, 196 דף.