בידספיריט | חוברת נדירה ביותר של בית

חוברת נדירה ביותר של בית הספר היהודי לגננות באהלם - כולל תצלומים נדירים. הנובר, 1929. - ERSTREBTES UND ERREICHTES - מכוון ומושג. פרסום יובל (EINE JUBILÄUMSSCHRIFT). פורסם על ידי אגודת תלמידי אהלם לשעבר במלאת עשרים וחמש שנים להיווסדה. התוכן כולל פרקים על גרמניה, ארץ ישראל (”Palästina”), איטליה, פולין, אמריקה ואוסטרליה. הנושאים עוסקים בעיקר בהתיישבות יהודית, חקלאות ועבודה. החוברת כוללת צילומים נדירים ומעניינים של החלוצים בוגרי בית הספר במלאכתם ושל פעילותם בגרמניה ובארצות שונות, בין השאר גם בארה”ב ובישראל כולל צילומים נדירים של עבודה חקלאית בשדות המושבה הצעירה הרצליה! בפנים הכריכה הקדמית יש תו ספר (Ex-libris) של מרתה ארווין סמסון (Martha Irwin Samson). עם תחריט שנחתם על ידי האמן Maquet. האיור מתאר ספרייה עם מנורה על אדן החלון. אהלם הוא רובע מערבי בהנובר , גרמניה, הידוע בחשיבותו ההיסטורית העמוקה ובמרחבים הירוקים שלו. הוא מוכר בזכות בית הספר היהודי לגננות (gardening) שהתקיים בו עד למלחמת העולם השנייה. בדצמבר 1941, יהודי הנובר רוכזו ב-”בית הספר הישראלי לגננות” (Israelitische Gartenbauschule) באהלם. בית הספר הישראלי (היהודי) לגננות אהלם - היה בית ספר יהודי שנוסד בשנת 1893 באהלם ליד הנובר כ”מוסד החינוך הישראלי של אהלם ליד הנובר”. הוא שימש את האוכלוסייה היהודית כפנימייה אזורית לגננות ומלאכות. מייסדו היה הבנקאי ההנוברי אלכסנדר מוריץ סימון. בשנת 1919 שונה שמו של המוסד ל”בית הספר לגננות אהלם”. בתקופת הנאצים, מבנים בשטח שימשו כבית יהודי, משרדים וכלא על ידי הגסטפו. בסתיו 1884, רכש אלכסנדר מוריץ סימון חלקת אדמה בת 18 דונם ברחוב הייסטרברגלה 8 בכפר העצמאי אהלם, ליד הנובר, והחל לבנות בית ספר לגננות. תשע שנים לאחר מכן, ב-2 ביוני 1893, הוא נפתח תחת השם ”מוסד החינוך הישראלי של אהלם ליד הנובר”. בין השנים 1896 ל-1930, אלברט זילברברג היה מנהל בית הספר, שתוכנן עבור 150 תלמידים. כדי לשפר את מעמדם החברתי, יכלו תלמידים יהודים ללמוד כאן מקצועות מעשיים הקשורים למסחר, שנמנעו מהם באופן מסורתי. במהלך הכשרתם, התגוררו התלמידים בשטח בית הספר במסגרת פנימייה. שדות וערוגות גן, כמו גם משתלת עצים ומטעים, הוקמו בשטח המוסד. מחלקת הגננות של בית הספר כללה ייצור ירקות (לשווקים בהנובר), מטע (עם עצי פרי) וחקלאות (גידולי שורש, דגנים). בתחילה, הוכשרו התלמידים הגברים בגננות, חקלאות ומלאכות (סנדלרות, אפייה, חייטות, נגרות, אינסטלציה, חשמלאי). מאוחר יותר נוספו מדעי הבית לבנות. החניכות בת שלוש השנים הסתיימה בבחינה בפני לשכת החקלאות. משנת 1929, ליאו רוזנבלט עמד בראש בית הספר לגננות ויו”ר מועצת הנאמנים היה הקצין הרפואי ליאו קצנשטיין. משנת 1933 ואילך, ההכשרה כוונה בעיקר להגירה לארץ ישראל. בתקופת הנאצים, בית הספר המרוחק סיפק מקלט בטוח יחסית לנוער יהודי. הנאציזם סבל את בית הספר הישראלי לגננות עד לסגירתו בשנת 1942 משתי סיבות: מיקומו הרחק מההתיישבות והכנת התלמידים להגירה מגרמניה. בוגרים רבים היגרו לארץ ישראל (לימים מדינת ישראל). שם הם הקימו משתלות ותרמו לעבודות פיתוח. תלמידים לשעבר רבים גם הכשירו את האוכלוסייה המקומית בחקלאות, גננות וגינון. תלמידים מהנובר היו מעורבים גם בתכנון והקמת התיישבויות חדשות. בית הספר היה בינלאומי, שכן תלמידיו הגיעו מכל רחבי גרמניה, מזרח אירופה, ובמקרים מסוימים, אף מפלסטין. בסך הכל, כ-2,000 בנים ובנות קיבלו שם חינוך במהלך כמעט 50 שנות פעילותו. 56 עמ'. כריכת נייר צבעונית.