בידספיריט | ספר מעניין על הפולמוס האנטישמי

ספר מעניין על הפולמוס האנטישמי על היהודים בדנמרק - המלאך שלי, ספר על הפולמוס היהודי הדני. 1984. בדנית. - Engelen mi, en bog om den danske jødefejde  הספר עוסק בסכסוכים המפורסמים על מעמדם של היהודים בדנמרק בשנים 1813-1819. מאת לייף לודוויג אלברטסן (Leif Ludwig Albertsen). עם ביבליוגרפיה מאת בנט וו. דאהלסטרום (Bent W. Dahlstrøm). פרופ' לייף לודוויג אלברטסן (נולד ב-1936 באודנסה, נפטר ב-2016): היה פילולוג דני ופרופסור לספרות גרמנית באוניברסיטת אורהוס. הוא הגיע ממשפחה דנית-אוסטרית. לאחר לימודיו, עבד במכון לפילולוגיה גרמנית ולאחר מכן היה פרופסור באוניברסיטת אורהוס במשך 30 שנה. הסכסוך היהודי של 1813 או ”הסכסוך היהודי הספרותי” [Jødefejden 1813] : בתחילת המאה ה-19 התנהל ויכוח ארוך ועוצמתי במקומות רבים באירופה בשאלה האם ניתן לקבל יהודים במדינה נוצרית. מגרמניה הגיע הוויכוח לדנמרק, כאשר מסרים אנטי-יהודיים החלו להופיע בציבור הדני. הועלו שאלות האם ניתן בכלל להשתלב יהודים, והאם יוכלו להפוך לאזרחים טובים, מועילים ונאמנים בדנמרק. זה התחיל בשנת 1813, כאשר המשורר תומאס ת'ארופ (1749-1821) תרגם את הספר האנטי-יהודי ”משה וישוע” מאת פרידריך בוכהולץ מגרמנית לדנית. הוא סיפק לתרגום הקדמה ארוכה, ”זיכרון”, בה טען שהיהודים חיים מרמאות ומרמה, שהם אנוכיים ועצלנים, ושהם לעולם לא יחשבו על דנמרק כאל מולדתם האמיתית או יתערבבו עם שאר האוכלוסייה. הפרסום עורר סערה והגישות האנטי-יהודיות נתקלו מיד בהתנגדות מצד סופרים אחרים, יהודים ונוצרים כאחד, שהגנו על היהודים. מושרשים ברעיונות הנאורות, הם טענו לסובלנות דתית ולשוויון זכויות אזרח לכולם. הוויכוח על היהודים עסק אפוא גם בדעות קדומות ואינטגרציה ובזכות להיות דנים. הסכסוך הספרותי נמשך עוד כמה שנים ואף התעצם כאשר תארופ פרסם תרגום של המחזה האנטישמי הגרמני Unser Verkehr (הסחר שלנו) בשנת 1816. המחזה הוצג בתיאטרון פרטי בקופנהגן לקול תשואות סוערות. הדיון העז התפרץ הלוך ושוב עד 1817 עם מבול של כתבים, חוברות ומחזות, שנודע מאוחר יותר בשם ”הסכסוך היהודי הספרותי”. האווירה הכללית שגל אנטישמי זה עורר הפכה לעתים קרובות לאלימה. בתקופה זו, יהודים רבים לא העזו להופיע בפומבי ברחובות מחשש שילעגו להם או יעליבו אותם על ידי קהל רב. כתוצאה מסכסוך זה, הממשלה נאלצה לקבוע את מעמדם של היהודים במדינה. מלך דנמרק פרידריך השישי לא הסכים עם ההתקפות האנטישמיות, וב-29 במרץ 1814 חתם המלך על צו המעניק ליהודי המדינה שוויון זכויות אזרחי כמעט מלא. מנקודת מבט רשמית, ננקט צעד משמעותי לקראת שילוב מלא של היהודים בחברה הדנית. עם זאת, נטיות אנטישמיות עדיין היו נפוצות, במיוחד בקרב המעמד הנמוך של קופנהגן. בשנת 1819, הגישות האנטי-יהודיות התפוצצו לאלימות ולתקיפות פיזיות על יהודים וחנויות יהודיות בקופנהגן, זה הגיע לשיאו במהומות המכונות ”הסכסוך היהודי” של 1819-1820. 107 עמ'. עם תצלומים רבים. כריכה רכה.