סט ב' כרכים "חמודי אפרים" ו-"אשל חיים" מאת הגאון הרב חיים אפרים באלאיטי ראב"ד טארנאליא הי"ד - יחד עם ספר "תפארת ...

סט ב' כרכים "חמודי אפרים" ו-"אשל חיים" מאת הגאון הרב חיים אפרים באלאיטי ראב"ד טארנאליא הי"ד - יחד עם ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" שהזהיר את יהודי הונגריה מהשואה מרבי משה שמעון הופמן הי"ד. ירושלים, תשע"ח.

"חמודי אפרים" - על אגדות התלמוד ודרשות. "אשל חיים" - דברי אגדה, דרשות ושו"ת.  בסיום כל אחד מכרכי ספריו הוסיף שו"ת בשם "חיים שאל".

לכרך של הספר "חיים שאל" נוספו במהדורה חדשה ספריו החשובים והמעניינים - "תפארת משה" ו-"עורי צפון" - של הרב משה שמעון הופמן שכיהן כרב בבודפשט והיה חתנו של ראב"ד בודפשט הרב ישראל וועלץ שהיה חתנו של הרב חיים אפרים באלאיטי, כרב צעיר סייע הרב משה שמעון ברבנות לסבה של רעייתו הרב באלאיטי.

"תפארת משה" - הדן בתולדות רבינו תם ובפרטי הלכות תפלין דרבינו תם. ו"עורי צפון" - על עניין ישוב ארץ ישראל והגאולה העתידה.

הספרים נערכו מחדש ויצאו לאור מחדש ע"י נינו של המחבר הרב צבי יהודה וולנר ראש כולל צאנז-קלויזנבורג בבני ברק ואב"ד תל אביב בעבר, בנו של הרב משה דב וולנר ראב"ד אשקלון, וחתנו של חה"כ לשעבר מר שלמה יעקב גרוס.

סיפורו של הספר "עורי צפון" שהזהיר את יהודי הונגריה מהשואה:

בשנת ת"ש (1940), בעיצומה של השואה, פרסם הרב משה שמעון הופמן הי"ד ספר הנקרא: 'עורי צפון'. בספר זה קרא הרב הופמן ליהודי הגולה לנצל את ההזדמנות האחרונה ולעלות לארץ ישראל, בטרם תבוא הפורענות. באותם ימים התחוללה במלוא עוזה מלחמת העולם השנייה, ורבבות מיהודי אירופה כבר נספו על ידי הנאצים. אולם בעיר בודפשט שבהונגריה, בה התגורר הרב הופמן, המצב היה סביר יחסית. יהודי הונגריה עדיין קיוו - וחלקם גם האמינו - שהסכנה לא תתקרב אליהם. הרב הופמן עסק במסירות בהפצת ספרו ברחבי הונגריה. הוא שלח את הספר גם לרבנים ואישי ציבור משפיעים, כדי לסחוף אותם לרעיון העלייה ארצה. ארבע שנים עברו מאז כתב הרב הופמן את ספרו 'עורי צפון', בו קרא ליהודי הונגריה לעלות ארצה. בשנת תש"ד (1944), פלש הצבא הגרמני להונגריה, ובתוך מספר חודשים נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה, ובהם הרב הופמן ובניו, ורבים מבני קהילתו. הרב הופמן היה בידידות עם הרב יששכר שלמה טייכטל זצ"ל, שחיבר שלוש שנים לאחר מכן את ספרו 'אם הבנים שמחה', על אותם נושאים של העליה לארץ וההתיישבות. מתברר שהיתה אז התעוררות גדולה בהונגריה לרעיון העליה לארץ והפרחתה, אלא שכבר היה מאוחר מדי. במהלך השואה אבדו כמעט כל העותקים מהספר 'עורי צפון', ורק עותקים בודדים שרדו. מסיבה זו החיבור לא נודע לרבים, למרות חשיבותו התורנית וההיסטורית.

בפתיחת ספרו "עורי צפון" מעורר המחבר את ציבור הקוראים לסייע בידי העולים לארץ ישראל מכיוון "שהרבה צעירי היראים בחורי חמד ובעלי בתים יראים ותלמידי חכמים ממדינתנו, שמחמת צר הצורר, מוכרחים היו לעזוב את מקומות מושבותיהם ולסע לארץ הקדושה, ובבואם שמה בלתי באפשרותם להשיג לעצמם מקום מנוחה ונחלה בתוך אחיהם החרדים לדברי ה'". בשל בעיות פרנסה וקשיי קליטה יש בחורים רבים מצעירי החרדים, שלמדו כמה שנים בישיבות, ובהיותם פליטים בארץ ישראל, "המה תחת ממשלות מחללים שבתות בפרהסיא ואוכלי נבלות וטריפות רחמנא ליצלם… נפלו ברשת הקיבוצים הללו, מחמת שעטופים היו ברעב ועמדו בבואם שמה בלי משען ומשענה ויצאו לתרבות רעה ונתפקרו רחמנא ליצלן ע"י ההשתתפות עמהם". הרב הופמן קורא לסייע לעולים החדשים ולהצילם בגשמיות וברוחניות "לעמוד לימין העולם ולהושע את אחינו היראים הבאים שמה ליסוד להם מקום מנוחה ונחלה ולהציל את שארית פליטתינו". הוא רואה בסיוע זה קיום דרישת ציון, זכר למקדש ומעשה המקרב את הגאולה.

למרות שהוא מצעירי הרבנים הוא ראה לנכון להוציא חוברת זו ולעורר לעשיית מצווה חשובה זו שהרי "בדיני נפשות מתחילים מן הקטן, ואין לך דיני נפשות גדולה מזו". הוא הדגיש שהוא אינו משתייך למפלגה או לסיעה פוליטית ואינו אלא "מחובבי ארצנו החרדים לדבר ה', אשר השתדלו מכבר בכל כחם ונפשם ליסוד מקו מנוחה ונחלה בארץ הקדושה לאחינו היראים מבני עמינו, אשר זכו לבוא שמה. וצריכים אנו יותר להשתדל בעבור זה בצוק העתים הנוכחים, בעוונותינו הרבים…".

רבי חיים אפרים באלאיטי ראב"ד בעיר טארנאליא [תרכ"ג, 1863 - תש"ד, 1944]: תלמיד השבט סופר ועוד. הרביץ תורה לתלמידים בעירו. בשנת תרפ"ה (1925) הוציא לאור את שני חלקי ספרו “חמודי אפרים” ובשנת תרצ"ה (1935) הוציא לאור את שני חלקי ספרו “אשל חיים”. פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים ובהם, תל תלפיות, וילקט יוסף, בית ועד לחכמים, ילקוט המליצות, הנשר ונטעי בחורים. חתנו המפורסם – הגאון רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפעסט-ירושלים.

הרב משה שמעון סג"ל הופמן (תרס"ט, 1909 - תש"ד, 1944): נולד בסכנצין לר' אברהם דוד הופמן אב"ד אדא. נשא לאשה את רחל בת הרב ישראל וועלץ ה"דברי ישראל", אב"ד טיניע וראש ישיבה שם ובבודפשט דומ"ץ ורב חברת ש"ס. חותנו של הרב ישראל וועלץ היה רבי חיים אפרים באלאיטי הי"ד, רבה של טורנלה, וכרב צעיר סייע הרב משה שמעון ברבנות לסבה של רעייתו, ואחר כך כיהן כרב ומגיד בבית הכנסת "בית יחזקאל" בבודפשט. בשנות מלחמת העולם השנייה חיבר את הקונטרס "עורי צפון" (בודפשט, ת"ש) על עניין ישוב ארץ ישראל והגאולה העתידה ו"תפארת משה" (בודפשט, תש"ג) הדן בתולדות רבינו תם ובפרטי הלכות תפלין דרבינו תם. חידושי תורה ממנו הובאו בכתב עת תורניים ובכתבי רבנים בני דורו ("הנשר", "תל תלפיות", "אשל חיים", "אם הבנים שמחה" עמ' רפה, "דברי ישראל", "שאילת חמדת צבי"). חידושיו הובאו גם ב"קונטרס זכרון קדושים". הרב הופמן גורש לאושוויץ ונרצח שם עקה"ש.

ירושלים, תשע"ח. בהוצאת מכון אוצר הפוסקים.

סט נאה בשני כרכים נתון במארז מהודר ומקורי.

Condition:

Very good