בידספיריט | ספר חסידות קבלי, סגולה לשמירה

ספר חסידות קבלי, סגולה לשמירה - שרף פרי עץ חיים. מהדורת צילום של המהדורה היחידה, טשערנאוויץ, תרכ”ו [1866]. - ספר הסגולה החסידי קבלי, שרף פרי עץ חיים, להרה”ק רבי משה שוהם מדולינא מתלמידי הבעש”ט, ביאור על ספר פרי עץ חיים מקבלת האר”י, עם פירושים מגדולי החסידות. העותק שלפנינו הוא מהדורת צילום של המהדורה היחידה של הספר שנדפסה בטשערנאוויץ, תרכ”ו [1866]. צלום הספר נעשה מהספר המקורי שהיה בנמצא אצל הרה”ג המקובל הריא”ז מרגלית זצ”ל שהוסיף עליו הגהות ותיקונים. לספר הסכמות רבות מגדולי הרבנים והאדמורי”ם באותה תקופה: הרה”ק בעל הדברי חיים מצאנז, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון רבה של לעמבערג בעל השואל ומשיב, הרה”ק בעל האוהב ישראל מאפטא ואדמו”רי רוז'ין וסדיגורה. החזקת ספריו של הרה”ק רבי משה שוהם מדולינא בבית נחשבת כסגולה לשמירה , על פי הסכמתו של הרה”ק רבי יהודה צבי שטעג אב”ד סקאליא, על ספרו ”אמרי שהם”, בה נכתב: ”ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש”ט ז”ל” . המקובל הרה”ק רבי משה שוהם מדולינא (בסביבות ת”ק, 1740 – תק”פ, 1819 בערך): נולד לרבי דן מבראד, תלמיד הבעל שם טוב. בילדותו התחנך בבית הבעש”ט והיה לתלמידו, ואף מביא בספרו ”דברי משה” מדברי תורתו, אחרי פטירתו נסע אל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ומאוחר יותר אף השתדך עמו עת השיא את ביתו לבן המגיד הרה”ק רבי יצחק מראדוויל בן המגיד מזאלטשוב. לאחר נישואיו התמנה לרב בדולינה בהשתדלותו של הרה”ק רבי אלימלך מליז'נסק. חיבר שלשה ספרים: ”דברי משה” על התורה, ”שרף פרי עץ חיים” בענייני קבלה, ”אמרי שהם” על מסכתות כתובות, קידושין ובבא מציעא. נפטר בתק”פ או תקפ”א, ויש המאחרים לשנת תקצ”ב. ה”אוהב ישראל” מאפטא כותב עליו בהסכמתו: ”ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה” . ה”דברי חיים” מצאנז כותב עליו: ”איש אלוקים נורא הוא” . המו”ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו”רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו”ל לקחת הסכמה מה”דברי חיים” מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ”ט ואילך (ה”דברי חיים” כותב על המו”ל: ”הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ”י ממחוז מארמארש...”). גם ברשימות ה”פרענומיראנטין” [המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה”מעוזים”, הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, יתכן שניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ”ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180). בחמשת עמודי רשימות המנויים, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה. סטפנסקי, חסידות, מס' 594.