מכתב מרתק עם תיקונים והוספה בכת"י בעניין הדרכה ועצה לשלום בית ובעניין מעלת חודש תשרי מהרבי מליובאוויטש. ברוקלין ...

מכתב מרתק עם תיקונים והוספה בכת"י בעניין הדרכה ועצה לשלום בית ובעניין מעלת חודש תשרי מהרבי מליובאוויטש. ברוקלין, תשכ"א [1960].

מכתב עם הדרכה ועצה מעניינת להבאת שלום בין איש לאשתו ובעניין מעלת חודש תשרי, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש אל הרב יעקב יצחק המניק.

במכתב הוסיף הרבי מספר תיקונים ומילה בכתב יד קדשו. בסוף המכתב חותם הרבי את שמו בחתימת יד קדשו - "מ. שניאורסאהן".

במכתב כותב הרבי בעניין הבאת שלום בין איש לאשתו "מובן שכל יגיעה והשתדלות כדאיות בזה, וק"ל". עוד הוא כותב שלא ניתן לקבוע מסמרות בענינים אלו שכן הדבר תלוי בתכונות הנפש ובסביבה אבל בודאי שיש דרך וגישה להשפיע על כל אדם "ע"י התבוננות וחיפוש הדרך המתאימה לאדם מסוים זה, בפעם אחר פעם בדרכי נועם אבל בתוקף ובדברים היוצאים מן הלב, וכ"ז לא קשה [כלל, הוספה בכתי"ק] לדבר בלבביות, כיון שהענין נוגע להמדוברים ולדורות שלהם העתידים, לבניהם". 

את הנושא מסיים הרבי בברכתו: "ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח לבסס בית בישראל ושיהי' ג"כ מיוסד על התורה והמצוה [ו]עד לחיי היום יומים".

אח"כ כותב הרבי בעניין מעלת חודש תשרי "הוא החדש המשובע בכל טוב" ושחודש זה הוא כללי לכל השנה וניתן להמשיך ממנו התעוררות והתלהבות לכל השנה.

בסוף המכתב לאחר חתימתו מוסיף הרבי עצה מעניינת ולא שגרתית לשלום בית, שלדעתו יתכן שאם הזוג יסע יחד לכמה שבועות לנופש בתור "חודש-דבש" [ירח דבש], הדבר יתקן את כל המצב! 

הרב יעקב יצחק המניק (תרפ"ז, 1927 - תשפ"ב, 2022): נולד בלואר איסט סייד במנהטן, למד בישיבת רבינו יעקב יוסף אצל רבי זיידל אפשטיין. המשיך לישיבת רבינו יצחק אלחנן, ושם קיבל תורה בתחילה מהג"ר שמואל וואלק מפארי גידולי ישיבת טעלז, אותו ראה כרבו המובהק, ולאחר מכן ממורו ורבו הגרי"ד סולובייצ'יק שעל ידו אף הוסמך לרבנות יחד עם הגר"מ שצקס אב"ד לומזא. כמו כן היה מקורב מאד למשגיח הגה"צ רבי יעקב משה לסין שחיבבו מאד ואף מינהו להיות לו לעזר בניהול הרוחני. בשנת תש"ח עת הוקמה ישיבת בית מדרש עליון בספרינג וואלי עבר ללמוד שם בחבורה אחת עם הגרש"מ קלמנאוויץ, הג"ר גרשון זאקס, הג"ר דן אונגרישר ועוד. שם זכה לשמוע שיעורים מהג"ר ראובן גרוזובסקי והתקרב מאד לגרש"פ מנדלוביץ', ובשנים מאוחרות יותר אף הוציא קונטרס משיחותיו. לאחר נישואיו התקרב מאד לגר"י הוטנר ואף למד בכולל של ישיבת ר' חיים ברלין יחד עם הגר"ד קאהן שליט"א אב"ד גבול יעבץ. באותה העת נתבקש ע"י הגר"י הוטנר למסור שיעור במתיבתא עבור קבוצה מובחרת של נערים עילויים. בשנת תשי"ג נתבקש ע"י גדולי התורה בארה"ב להירתם לעזרת חבר הפעילים שהוקם באותם ימים, ולנסוע לא"י כדי לסייע בייסוד ישיבות לילדי העולים. לקראת לידת בנם בכורם נאלצו לחזור לארה"ב, ובשנת תשי"ד החל לכהן כרב קהילה באוק פארק הסמוכה לדטרויט, מישיגן. לאחר מכן שימש כרב בכמה קהילות בפילדלפיה, עד שבשנת תשל"ב החליט לעלות ארצה. בישראל בתחילה שימש כמנכ"ל הראשון של מוסדות נווה ירושלים. כאשר נבחר הגר"ב ז'ולטי לכהן כרבה של ירושלים הוא מינה את ר' יעקב לראש לשכתו ויחד הם הקימו את מערכת הכשרות של רבנות ירושלים מהדרין. בשנת תשל"ט נקרא לעמוד בראשות בית המדרש לרבנים באמסטרדם ושם פעל גדולות ונצורות בהכנסת מושגים ישיבתיים של לימוד בעיון, ובמינוי רבנים ומורים ת"ח ויר"ש. כעבור כמה שנים בחזרתו ארצה, הצטרף למכון רש"י השלם שע"י מכון אריאל שם ישב שנים רבות ועמל בבירור וליבון דברי רש"י על התורה.

ברוקלין, תשכ"א [1960].

[1] דף - מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, עם תיקונים בכתי"ק וחתום בחתימת יד קדשו . 28 ס"מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול.